מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

יתפרצ תירש

כלפי הילדה – שהיא מאכזבת ורעה, וענישה באמצעות יצירת "ברוגז" הנמשך שבועות שלמים, הפסקת התקשורת עם הילדה והתעלמות מוחלטת ממנה. מקרה זה מדגים פגיעה רגשית קשה שבאה לידי ביטוי בהעברת מסרים הרסניים על זהותה של הילדה, עם עונשים שמטרתם ביטול קיומה הרגשי במשפחה. דפוס ה"ברוגז" הממושך משתק את יכולתה של הילדה לקיים קשר עם הדמות ההורית, מייצר חוויה של דחייה, ניכור, מחיקה וחוסר ודאות, והורס את תחושות הביטחון והשייכות הבסיסיות שלה. אומנם האב במקרה זה מזהה את הבעייתיות בהתנהגות האם, ואף מבקש להגן על הילדה מפני החרפתה, אך הימנעותו מפעולה הגנתית אקטיבית הופכת אותו לשותף פסיבי לפגיעה ומאפשרת את המשך הדינמיקה המתעללת. , ילד נענש על ידי הוריו באמצעות מניעת צרכיו הבסיסיים, במקרה אחר כדוגמת השארתו בלילה מחוץ לדלת הבית, נעילתו בחדרו החשוך ללא אוכל, שתייה או אפשרות לצאת לשירותים במשך שעות ארוכות. נוסף על כך, הוא נחשף תדיר לאמירות הרסניות – שהוא "אפס" ושהלוואי שמישהו ייקח אותו, ושאם ימות הם לא יהיו עצובים. מקרה זה מציג התעללות פיזית המלווה גם בהתעללות רגשית, שבאה לידי ביטוי במחיקת זכות הילד לקיום, בשלילה מוחלטת של ערכו האנושי ובעונשים פיזיים קשים, שמהווים גם הם פגיעה רגשית חמורה. המסר המועבר לילד הוא שהוא אינו רצוי, ושעצם קיומו מהווה נטל, שניתן לוותר עליו בקלות. האמירה הישירה – שמותו טוב מחייו – מהווה שלילה קיצונית של זכותו לחיים ולהישרדות, והיא מציירת מציאות שבה הוא חי תחת איום קיומי מתמיד. דפוס זה של התעללות מרסק את תחושת הערך העצמי הבסיסי ויוצר חוויה של בדידות וניכור בתוך המשפחה. מקרים אלה מציגים מצבים ברורים של התעללות רגשית אשר חייבת בדיווח על פי חוק, ומחייבת התערבות מקצועית לשם הפסקת הפגיעה ולהגנה על הילד. ואולם, באופן דומה למצב במקרי פגיעה והתעללות אחרים, הקביעה החוקית בדבר איסור התעללות בילדים, וכן מעורבות גורמי המשטרה ו/או הרווחה בגינה, אינן מבטיחות הפסקה אוטומטית של ההתנהגות הפוגענית. התעללות רגשית מתפתחת במשך שנים רבות ומשתרשת כדינמיקה משפחתית עמוקה, הכוללת דפוסי תקשורת פגועים ותפיסות מעוותות לגבי הילד וצרכיו, תפיסות המופנמות עמוק בנפשו של ההורה הפוגע ושל הילד הנפגע. דינמיקה זו קשה לחדירה ולשינוי, והיא דורשת התערבות טיפולית מערכתית מעמיקה, מקיפה ומתמשכת עם המשפחה כולה. לעיתים קרובות תהליך טיפולי זה כולל גם רכיבים סמכותיים הכופים אותו, שלא אחת מגולמים בהפעלת סמכויותיה החוקיות של העו"ס לפי חוק הנוער. התמודדות עם אתגרים מורכבים אלה מחייבת הבנה מעמיקה יותר של אופי התופעה ושל החסמים המונעים את איתורה וזיהויה המוקדמים.

המעלה חשד להתעללות בילדים, והיא מאפשרת את התערבותם לשם הבטחת מוגנותם של הילדים ורווחתם. מהותה מתכתבת עם זכות הילד להגנה, המעוגנת באמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד. זכות זו מחייבת את המדינות החתומות על האמנה, בהן מדינת ישראל , להבטיח לילד את ההגנה והטיפול 1989 שאשררה אותה בשנת הדרושים לרווחתו ולנקוט את כל האמצעים הנדרשים כדי להגן עליו "מפני כל צורה של אלימות גופנית או נפשית, פגיעה או התעללות" .)The United Nations, 1989(

תפקיד העובדות הסוציאליות לפי חוק הנוער

לעובדות הסוציאליות לפי חוק הנוער (להלן: עו"ס לפי חוק הנוער), המועסקות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, תפקיד מרכזי במערכת הכללית להגנת הילד במדינת ישראל. בבסיס התערבותן המקצועית מונחת התפיסה שלחברה חובה, וגם זכות, לדאוג לצרכיו של קטין הנתון במצבי סיכון, ולסייע במימוש זכויותיו ;2008 ,' הבסיסיות להתפתחות וגדילה בתנאים הולמים (בן-רבי ואח ). מדי שנה נאספים על ידי משרד הרווחה והביטחון 2022 , לוי וצרפתי החברתי נתוני עבודת העו"ס לפי חוק הנוער במחלקות לשירותים חברתיים של כלל הרשויות המקומיות. מספר הדיווחים החדשים המועברים לידי העו"ס לפי חוק הנוער עולה בהתמדה, והוא עומד בכל שנה. ואולם בעוד שיעורי הדיווחים שמהותם 60,000- על כ התעללות פיזית וכן הזנחה גבוהים, ולאחריהם – שיעור הדיווחים הנוגעים להתעללות מינית, שיעור הדיווחים הנוגעים להתעללות רגשית לאורך השנים (ראו 6%- נמוך במידה ניכרת, והוא עומד על ממוצע של כ סיכומי ממצאי הפניות לעובדים סוציאליים לפי חוק הנוער והטיפול בהן , משרד הרווחה והביטחון החברתי). הפערים 2022-2017 בין השנים בין שיעורי הדיווח על הפגיעות השונות משקפים מגמות מוכרות משדה המחקר הבין-לאומי בתחום זה, מגמות המצביעות גם על פער בין שכיחות ההתעללות הרגשית בפועל ובין שיעורי זיהויה ואיתורה. לצד אלה, על אף חשיבותם המחקרית והמערכתית של הנתונים הסטטיסטיים, הם אינם מצליחים לספר את סיפורה המלא והאמיתי של התופעה וללכוד את מורכבותה, את עוצמתה ואת השלכותיה העמוקות של אחת מצורות הפגיעה בילדים – מהקשות והחמקמקות ביותר. המציאות המקצועית שבה פועלות העו"ס לפי חוק הנוער חושפת דפוסים מגוונים ומורכבים של התעללות רגשית, המציבה לפניהן , אב שהוזמן לשיחה במקרה אחד אתגרים רבים וייחודיים. כך למשל, עם צוות בית הספר לנוכח בעיות התנהגות של בתו התחנן לפני הצוות שלא יעבירו לאם את המידע שעלה בשיחה, בטענה שהדבר יחריף את יחסה כלפי הילדה. בשיחתו עם הצוות חשף, לצד האלימות הפיזית המופנית כלפי הילדה (משיכת שיער וצביטות), גם אווירה של התעללות רגשית קשה, שבאה לידי ביטוי במסרים חוזרים ונשנים

נקודת מפגש I 82