מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

:םידליב תישגר תוללעתה אתגרים בזיהוי, בדיווח ובהתערבות במערכת הגנת הילד

בהצגת תשתית ראייתית ואמפירית מספקת. המערכת המשפטית, הפועלת לפי לוגיקה פורמלית ומובנית של חובת הוכחה, מתקשה להתמודד עם נזקים רגשיים שקשה יותר לכמתם, והם מתאפיינים בקשרים סיבתיים מורכבים ובהיעדר מדדים אובייקטיביים ברורים. פער זה מחריף על רקע ההבדלים בין השפה הטיפולית של העבודה הסוציאלית, הממוקדת בחוויותיו של הפרט ובאופן שהוא תופס אותן, ובין השפה המשפטית, הדורשת ניסוח אובייקטיבי ומבוסס ראיות. כך, גם כשקיימת הערכה מקצועית מוצקה לקיומה של התעללות רגשית, יכול להתגלע קושי בתרגומה לשפה המשפטית הנדרשת כדי לאפשר את מעורבותו של בית המשפט בתהליכי הטיפול וההגנה. עד כה התמקד הדיון במאפייניה של ההתעללות הרגשית ובחסמים המערכתיים המרכזיים בזיהויה ובהתערבות בגינה. ואולם, מעבר להיבטים מקצועיים ומשפטיים אלה, חשוב להקשיב גם לקולו של הילד שמביא באופן ישיר ואותנטי את חוויית הפגיעה. הקשבה זו היא ביטוי לזכותם הבסיסית של ילדים להישמע ולהשתתף בתהליכים הנוגעים לחייהם, זכות המעוגנת באמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד, ומהווה מרכיב חיובי בעבודה הטיפולית עם ילדים נפגעי עבירה. כשהפגיעה ממוקדת בתחושת הזהות, הערך העצמי והחוויה הרגשית של הילד, מתן הלגיטימציה לקולו ולחוויותיו עשוי להיות מרכיב טיפולי בפני עצמו. הספרות המחקרית מצאה כי יישום זכות הילד Bessell, : להשתתף במצבים אלה תורם הן לרווחתו הרגשית (למשל ) והן לשיפור 2011; Kosher & Gross-Manos, 2024; Winter, 1999 ההחלטות שמתקבלות בעניינו ולטיוב התאמת השירותים והמענים .)Heimer, 2017; Shier, 2001; Sinclair & Franklin, 2000( לצרכיו שמיעת קולו של הילד מהווה לא רק התערבות תומכת ומשקמת, אלא גם בסיס לדיוק ולטיוב ההתערבות הטיפולית בעניינו, וכן כבסיס לפיתוח מדיניות רווחה מותאמת לצרכים. ) בקולה של ילדה 2021 , השיר שלהלן, שכתב יהודה אטלס (אטלס המתויגת על ידי אביה כלקויה, משקף באופן חד ומכאיב את תחושות ההשפלה, הניכור והמחיקה האישית שחווים ילדים החשופים להתעללות רגשית.

חסמים בזיהוי ודיווח

הספרות המחקרית מזהה שורה של חסמים העומדים בדרכה של מערכת הגנת הילד בבואה לזהות תופעה הרסנית זו ולהתמודד איתה. אחד החסמים העיקריים נעוץ בטבעה הבלתי נראה של פגיעה מסוג זה. שלא כסוגי התעללות אחרים, אשר מותירים סימנים חיצוניים מובהקים, לעיתים היא מוסתרת על ידי סוגי פגיעה גלויים ומוכרים יותר, North, 2019; Trickett( שתופסים את קדמת הבמה ומאפילים עליה ). התוצאה היא שמקרי התעללות רגשית נשארים לעיתים et al., 2009 קרובות לא מזוהים – לא רק על ידי הקורבנות או הפוגע אלא גם על ידי אנשים אחרים, ובכלל זה אנשי מקצוע שאינם מודעים לחווייתו של הילד אלא אם מתרחש אירוע בולט ומשמעותי בחייו אשר מעורר את .)Iwaniec et al., 2006( תשומת ליבם של שירותי ההגנה סקירה שיטתית נרחבת של מאות מחקרים העלתה כי רק שיעור קטן מהם בחן את ההתעללות הרגשית בנפרד מצורות אחרות של ). ועוד, מחקרם Korolevskaia & Yampolskaya, 2022( )13%( פגיעה 8.9% ) מצא כי בעוד רק Trickett et al., 2009( של טריקט ועמיתיו מהילדים שטופלו על ידי מערכת הגנת הילד סומנו על ידה כנפגעי 50% התעללות רגשית, ניתוח מקיף יותר של תיקיהם העלה שכמעט מתוכם חוו פגיעה רגשית חמורה. מחקר אחר הדגים פער חד עוד יותר בין שיעורי הדיווח העצמי על התעללות רגשית, שעמדו על יותר Stoltenborgh( בלבד 0.3% , ובין דיווחי אנשי מקצוע שעמדו על 36%- מ .)et al., 2014 ממצאים אלה ממחישים את הקושי של מערכת הגנת הילד בזיהוי תופעת ההתעללות הרגשית ובהכרה בה, על אף שכיחותה והשלכותיה על רווחתו של הילד. הקושי בזיהויה אינו נובע רק ממאפייני הפגיעה עצמה, אלא גם ממאפייני מערכת הגנת הילד, שנוטה למבנה היררכי של פגיעות ולעיתים קרובות מעניקה קדימות לצורות פגיעה אחרות, כגון פגיעות פיזיות ומיניות שזוכות להכרה רבה יותר ולהתערבות מקצועית. עניין זה לא רק פוגע בילדים הסובלים מהתעללות רגשית, אלא גם מנציח תפיסה חברתית הנוטה להמעיט בחומרתה של צורת .)North, 2019( פגיעה זו ובהשלכותיה ארוכות הטווח

התערבות מערכתית

גם במצבים שההתעללות הרגשית מזוהה, אין בכך ערובה להתערבות מערכתית נמרצת או להתערבות בעוצמה הדומה לזו שמופעלת במקרים של פגיעות אחרות. זאת, בין היתר, בשל הקושי להוכיחה במסגרת החוקית-משפטית ולהציג ראיות ברורות לקיומה ולהשלכותיה. ) עולה כי מערכת הגנת הילד North, 2019( ' ממחקרה של נורת מתקשה למצות את ההליך המשפטי במקרים אלה בשל האתגר הכרוך

I נקודת מפגש 83