מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

דבר העורכות

פגיעות מיניות

בהם. המאמר מראה כיצד היעדר תשתיות מוביל את הרופאים לפעול בעיקר מתוך מסירות אישית. הכותבת מציעה מתווה להסדרה לאומית של התחום, אשר תבטיח הגנה, טיפול וריפוי מיטביים לכל ילד. נוגע בבעיה יסודית וחמורה יולי שם טוב וד"ר חניתה קושר מאמרן של ההולכת ומחריפה במערכת הרווחה בישראל – המחסור באיוש תקנים של עובדים סוציאליים בשירותי הרווחה לילדים ובני נוער בסיכון. מחסור זה מוביל לפגיעה באיכות הטיפול, לחוסר רציפות טיפולית, לעומס כבד על העובדים ושחיקה, ולעיתים – גם לצמצום או לסגירה של תוכניות חיוניות בקהילה. המחברות מציגות נתונים עדכניים על היקף המחסור והשלכותיו על איכות השירות הניתן ועל העובדים ומציעות צעדים להתמודדות עם הבעיה. מציג תמונה מורכבת של פגיעות ד"ר איריס עדניה נץ מאמרה של מיניות בין בני נוער, על מאפייניהן הייחודיים, מגבלות ההליך הפלילי והצורך הדחוף ברפורמה מבוססת זכויות ילדים. המאמר מציע חלופה בדמות מודל "מעגלים של צדק", המציג גישה משלבת וכוללנית המציבה במרכזה את עקרון טובת הילד, את תפיסת הצדק של ילדים ואת תפיסת הצדק של נפגעי ונפגעות פגיעה מינית. משתף מניסיונו בייצוג ישיר של ילדים במחלקה לזכויות עו"ד יובל שר נוער בניו יורק, ומציג את ההבדלים בין המודל הניו יורקי ובין המודל המקובל בישראל. המאמר מביא דוגמאות לייצוג ילדים במסגרת המודל הניו יורקי שלפיו עורך הדין חייב לפעול לפי רצונות הילד – גם אם הם מנוגדים לדעתו. הכותב מציע תובנות מעשיות שניתן להפיק מהמודל הניו יורקי, בדגש על הבנה עמוקה של הילד, הקשבה לרצונותיו ושילובו כאדם פעיל בתהליך קבלת ההחלטות המשפטיות. אביה ארליך, רעות שפיגלמן וד"ר חניתה במדור "מה חדש", שערכו , הן מדגישות את החשיבות של מתן קול לילדים שחוו התעללות קושר והזנחה, ומציגות את הפערים בין זכותם החוקית להשתתפות ובין מימושה בפועל. ממצאים מרחבי העולם מראים שילדים מסוגלים להביע את חוויותיהם ודעותיהם, ושקולם תורם להבנה טובה יותר של מצוקותיהם ולשיפור ההתערבות המקצועית. זאת, בד בבד עם הצורך בהגברת ההדרכה המקצועית, ביצירת מפגשים פרטיים ותומכים, ובפיתוח גישות דיאלוגיות שמאפשרות השתתפות משמעותית לכל הילדים. מערכת המשפט

עוסק בחווייתם של בני נוער שירה מאיר ופרופ' דפנה טנר מאמרן של המשמשים "מקבלי סוד" של פגיעות מיניות מחבריהם – תפקיד מורכב, כואב ובודד. הוא מציג ממצאים, קולות מהשטח ומענים ראשוניים שנבנו כדי להעניק להם הכרה, ליווי וכלים מעשיים. מציג את הגל השני של "הוועדה גל פרידמן־האוזר מאמרה של הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בילדות" שיצא לאחרונה לדרך. הוא ממוקד הפעם באיסוף עדויות של אנשים עם מוגבלויות שנפגעו מינית בילדותם, ובעיקר של אנשים אוטיסטים ואנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית – אוכלוסייה שקולה מושתק בדרך כלל. באמצעות מחקר שיתופי וחדשני, בליווי חוקרים עמיתים מהקהילה, שואפת הוועדה להנגיש את תהליכי החשיפה, להרחיב את הידע הציבורי והמקצועי, ולסלול דרך לשינוי מדיניות מותאם ונגיש יותר. מכוון זרקור אל אחד ההיבטים החשובים ד"ר בלה קלבנוב מאמרה של ביותר של פגיעות מיניות בילדים: נוכחותם של אחרים משמעותיים בזמן הפגיעה – הורים, אחים, בני משפחה מורחבת, שכנים, וגם דמויות פורמליות (כגון אנשי חינוך או טיפול) – אלה שראו, שמעו או ידעו על הפגיעה, אך לא עצרו אותה ולא דיווחו עליה. המאמר קורא לתיקון חברתי ומקצועי: לפתח תרבות של ראייה, הכרה ותוקף – כבסיס לריפוי אישי של הנפגעים ולשינוי מערכתי עמוק. מציגה במאמרה את יישום העקרונות של טיפול טל סולומוניקה רגיש טראומה מינית במערכת הבריאות בישראל. המאמר מדגיש את חשיבות ההתייחסות הרגישה לילדים ולבני נוער שחוו פגיעה מינית, תוך כדי יצירת מרחב בטוח, מתן שליטה ומודעות לתגובות רגשיות של המטופלים ושל הצוות המטפל. הוא מציג את האתגרים הייחודיים בעבודה עם ילדים, את תרומתן של הדרכות מקצועיות רחבות היקף להטמעת הגישה במערכות הבריאות, ואת השפעתה על רווחת המטופלים והצוותים כאחד. ד"ר בלה קלבנוב, ד"ר שולמית פינצ'ובר ויעל גאולה מאמרן של מדגיש את חשיבותן הקריטית של מסגרות החינוך לגיל הרך כקו הגנה ראשון על רווחתם של ילדים בעיתות משבר. השגרה, היציבות והקשר האנושי הם תנאי בסיס להתמודדות נפשית וחברתית עבור הילדים הפגיעים ביותר. מציגה במאמרה את מצבה המורכב של רפואת ד"ר הדס יחיעם הגנת הילד בישראל – תחום רפואי חיוני שאינו מוסדר, חסר תקינה ואחידות, מה שפוגע באיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה ובטיפול התערבות מערכתית

קריאה מעשירה ומועילה,

שלכן טלי ויפה

I נקודת מפגש 5