מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

ןהכ רתסא

תהליך ההצטרפות "הצטרפות" משמעותה לתת למטופל תחושה שהמטפל עובד יחד עימו ולמענו, מכבד ומקבל אותו, מבין את צרכיו ומטרותיו, ואמפתי . תהליך זה מקדם את הוויסות הרגשי של ההורה ומקדם לרגשותיו את הברית הטיפולית. לשם כך המטפל מקשיב, משקף, משיים, מכיל ומתקף רגשות (לא התנהגות). הוא מנסה להיות זמין ככל האפשר לרגעי משבר קשים של ההורה, גם מחוץ לשעת הטיפול. ויסות רגשי איננו רק הפחתה של רגשות אינטנסיביים והקלה של רגשות שליליים, אלא גם הגדלה, חיזוק והארכה של רגשות . יכולת זאת תורמת לאפשרות ארגון עצמי מורכבת ויעילה חיוביים ). התערבויות שונות רלוונטיות למטרה זו, למשל Schore, 2016( יותר – השתהות ברגעים בטיפול שבהם ההורה מאזכר, בדרך שנשמעת אגבית, רגעי הצלחה, דיאלוג מוצלח או הנאה משותפת עם הילד. השתהות זו נעשית לפי הפרקטיקה של העבודה כנגד ההטיה השלילית של המוח, המעמיקה את רשת האסוציאציות בזיכרון של חוויה חיובית. ) זו מוסברת גם להורה. נוסף על כך, המטפל מנסה Hanson ,2010( לתרום לוויסות רגשי – הכנסת משחק ומשחקיות לפגישות ולחיי ). לעיתים Cohen & Gadassi Polack, 2018( היום־יום במשפחה ישתמש המטפל בטכניקות של הרגעה גופנית (נשימות) וקשיבות (דמיון מודרך), כשיעלו רגשות קשים ומציפים מדי בדיווח של ההורה. תהליך ההרחבה והחקירה כדי להבין את קשיי ההורה והיחסים במשפחה, המטפל מבקש מההורה לעזור לו להגיע להבנות מדויקות, עמוקות ורחבות יותר של שרשרות ההתנהגויות ההדדיות ביום־יום עם הילד. הוא מבקש מההורה לעזור לו להבין טוב יותר את החוויה שלו, ואת החשיבה שבבסיס ההתנהגויות שהוא נוקט. הוא מפגין סקרנות והתעניינות לא שיפוטית, ומשתמש בשאלות כגון "מעניין, מדוע החלטת להגיב כך?" או "בוא נבין מה גרם לך להחליט לפעול כך עם הילד?" שאלות אלה עוזרות למטפל להבין את רמת המנטליזציה של ההורה ולהתכוונן אליה. הבנה זו מאפשרת קבלה של החשיבה ההורית ברמה של ההורה, מתוך ניסיון לקדם רפלקציה מורכבת וגמישה יותר. תוך כדי תהליך החקירה, תפקיד המטפל הוא גם לנטר את האפקט של המטופל. כך יש צורך להביא בחשבון את אסטרטגיית ההתקשרות של ההורה. אסטרטגיות הגנתיות הנובעות מהתקשרות לא בטוחה מסמנות למטפל עד כמה להתמקד ברגשות, להעמיק ולעבד אותם, לעומת המידה שבה עליו להתמקד יותר בהבנה קונקרטית ובדיאלוג קוגניטיבי עם ההורה. כך למשל, כאשר עולים אצל הורה עם התקשרות חרדה אמביוולנטית רגשות עוצמתיים של אשם, חרטה וביקורת עצמית, ישתמש המטפל .(2024 , בהקניית פרקטיקות של חמלה עצמית לשימוש ההורה (נף

או למשל, כשעולים במהלך השיח המורחב רגשות כעס, דכדוך וחוסר אונים בעת ההיזכרות ב"רוחות רפאים" מעברו של ההורה, ינסה המטפל לזמן גם זיכרונות של "מלאכים" שהיטיבו עם ההורה בעברו .)Lieberman et al., 2005( אצל הורה לא בטוח נמנע יקפיד המטפל על שימוש ב"עקרון האישוש" ) מתוך הקשבה לרציונליזציות ולטיעוני ההורה, המצדיק Sharot, 2017( את התנהגותו בנוקשות ובצמצום. המטפל ינסה לבטא אישוש חלקי לפחות של ההיגיון בטיעוניו, כדי לשמר פתיחות להקשבה ולהסתכלות רחבה יותר . תהליך הא ִִתגור אתגור מתבטא בכך שהמטפל נשאר נפרד מן המטופל, ומנסה להפגיש את המטופל כמתבונן סקרן ואכפתי עם צדדים שונים של עצמו ועם צדדים שונים של הסתכלות על "אחר". הוא שואל את המטופל ובודק איתו את הנחותיו ואת הפרשנויות שלו. הוא מצביע על סתירות פנימיות בעמדותיו ועל אי התאמה בין ביטוי מילולי, לא מילולי והתנהגותי. הוא מציג ידע, השערות ופרשנויות אפשריות חדשות, וכן תגובות רגשיות שונות, ומספק חוויות חדשות. חשוב שהאתגור לא ינוסח כוויכוח או מאבק כוח, אלא כהזמנה לחוויה חדשה או הזדמנות להגדלת הבנה. עימותים מיטיבים יכולים לכלול קבלת אחריות של המטפלת "רגע, לא הבנתי איך זה מסתדר כשאני זוכרת איך הדגשת בפניי שזה לא מה שחשוב", או "אני תוהה לגבי קישור זה שאת מעלה. מעניין, כי זה איכשהו לא מסתדר לי עם מה שלמדתי בלימודים ומניסיוני עד כה", או "בואי נבדוק את ההרגשה שאף פעם לא קיבלת מילה טובה מאף אחד. אני משוכנעת מההיכרות איתך ועם היכולות שלך שאם נחפש נמצא שביב זיכרון של רגע של חום והערכה שקיבלת". בטיפול בהורות עם הורים פוגעניים, אפשר לתכנן את האתגור ). העיקרון הוא 2017, בהתאם לרמת המודעות ההורית שלהם (כהן להצטרף לרמת המורכבות הנוכחית של החשיבה של ההורה על הילד ועל תפקידו כהורה, ולנסות להרחיב או להוסיף מורכבות מסוימת לדפוס זה. כך, אצל הורים פוגעניים שהם בדרך כלל ברמת מודעות אגוצנטרית, נגלה שההורה מבין את הילד בעיקר כהשלכה של הניסיון האישי שלו, והתפקיד ההורי מאורגן סביב צרכיו ורצונותיו של ההורה בלבד. ההתערבות תכלול תיקוף וקבלה של הצרכים ההוריים, מתוך הבנת מקורות התסכול סביב החסמים בסיפוקם. האתגור יכלול סימון קונבנציות הכרחיות בהורות (באמצעות ידע נורמטיבי תרבותי והתפתחותי, או דרישות החוק), והארת מקורות הכשל בשימוש בקונבנציות אלה, וכן הסבל שנגרם להורה עקב כך. בעקבות כל אלה ייערך חיפוש לאימוץ דרכים חדשות להגשמת הצרכים האתגור כולל לעיתים קרובות הזמנה להתנסות בהתנהגות חדשה מול הילד כניסוי (מה דעתך, רק כדי לבדוק, לנסות רעיון קצת הזוי שלי...).

נקודת מפגש I 10