מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

ןמיה־רעס לבוי

עם זאת, ניתוח הראיונות הצביע על כך שכל אחת מהאסטרטגיות יכולה לשמש הן להפעלת כוח "עם" והן להפעלת כוח "על". למעשה, אופי השימוש בכוח נגזר ממכלול הפרקטיקות הקונקרטיות שבהן נעשה שימוש ומההיגיון המנחה אותן – האם הפעולה מכוונת לשותפות עם ההורים או להכוונת פעולותיהם.

למרות קריאות של חוקרים ואנשי מקצועי לשימוש בכוח "עם" בעבודה עם משפחות, מחקרים מצאו שהורים רבים חווים את המפגש עם Gupta et al.,( אנשי מקצוע כקשה ולעיתים אף פוגעני או שיפוטי ). פער זה, בין השאיפה לשותפות ולשימוש מיטיב בכוח ובין 2018 החוויה בפועל, מעלה שאלות לגבי האופן שבו כוח מופעל ומנוהל באינטראקציות יומיומיות עם הורים. מאמר זה מבקש לבחון כיצד עובדות סוציאליות משתמשות בכוח בשיחות עם הורים סביב דאגה לשלומם של ילדים, ולהציע הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו כוח בא לידי ביטוי בפרקטיקה היומיומית. המאמר מבוסס על מחקר איכותני שביקש לבחון סוגיות אלו מנקודת מבטן של עובדות סוציאליות. המחקר התמקד באופן שבו הן מנהלות שיחות עם הורים סביב דאגה לשלומם של ילדים, ובאופן שבו הן חוות שיחות אלו. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק עם עשרים עובדות סוציאליות בתוכנית "משפחות בשביל הצמיחה", הפועלת עם משפחות שילדיהן נתונים בסיכון גבוה. Children and ממצאי המחקר, שפורסמו בהרחבה בכתב העת ), מצביעים על שלוש Saar-Heiman, 2022( Youth Services Review אסטרטגיות מרכזיות של ניהול שיחות עם הורים סביב דאגה לשלומם של ילדים: עימות, דיאלוג והימנעות. אסטרטגיות אלו משקפות דרכים שונות להתמודד עם המתח שבין העלאת חששות והפעלת סמכות ובין ניסיון לשמר קשר מיטיב ושותפות.

אסטרטגיות של עימות

עובדות סוציאליות תיארו עימות עם הורים במהלך שיחות שבהן העלו את הדאגה באופן ישיר והציגו את הבעיה ואת השלכותיה בצורה מפורשת. עימות תואר ככלי מרכזי במצבים שבהם עולה צורך להבהיר את חומרת המצב ולהניע שינוי, אך מהראיונות עלה כי גם בתוך דפוס זה מתקיימים כמה אופני שימוש בכוח. עימות תקיף (כוח "על") היו עובדות שתיארו שיחות שמטרתן "לעורר את ההורים" לחומרת המצב באמצעות שימוש מפורש בסמכות, הצבת אולטימטומים ולעיתים גם התייחסות ישירה להליכים מערכתיים ומשפטיים.

אסטרטגיות ופרקטיקות לשימוש בכוח בשיחות עם הורים

כוח “עם”

כוח “על”

האסטרטגיה

עימות

מבוסס יחסים (למשל, עימות שבו הדאגה מוצגת ישירות, בשילוב עמדה של דאגה, פנייה לקשר והדגשת המחויבות הסובייקטיבית של העובדת להורים) – לדבר על פערים (למשל, להכיר בתפיסות הסיכון השונות של העובדת וההורים ולדון בהן) – לדבר על ההקשר (למשל, להכיר בהשפעת ההקשר החברתי על ההורים ולדבר עליה)

תקיף (למשל, הצבת אולטימטום)

דיאלוג

חקירתי (למשל, שאילת שאלות סגורות ומאשימות)

– לדבר על כוח (למשל, לדבר על פערי הכוח בקשר)

הימנעות

מושהה (למשל, בהתאם לשיקול הדעת שמופעל בתוך היחסים הקרובים, להשהות הצפת דאגה מתוך התאמה לקצב של ההורה ורצון להיטיב עמו)

מיקור חוץ (למשל, לתת לדמות מקצועית אחרת לתקשר להורים את הדאגה של העובדת)

נקודת מפגש I 20