מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

הצרפנש תפטעמה תא שדחמ גוראל

טיפול פרטני נפרד. מרחב זה נועד לאפשר לה לעבד את הטראומה המשנית שלה, הכוללת את כאב הבגידה הזוגית, העלבון והאובדן האישי, מתוך הבנה ששיקום המעטפת ההורית מחייב מתן מקום לסובייקטיביות הפגועה של האם עצמה.

וההורה הלא מעורב לכודים שניהם בתוך המציאות האלביתית, נאבקים במנגנוני פיצול ואשמה כדי לשרוד את קריסת המרחב המוגן.

המעשה הטיפולי מבקש לאחות את השבר במרחב המשפחתי באמצעות עבודה בו־זמנית עם ילד והורה. ראשיתו בביסוס תשתית של מוגנות הנשענת על ברית יציבה בין ההורה לגורמי הרווחה והטיפול. לאחר ביסוסה של תשתית זו תתאפשר העבודה הטיפולית עצמה. הטיפול בילד חותר לכינון מחדש של פונקציית העדות והתמרת "שפת התשוקה" החודרנית ל"שפת הרוך" המוגנת. בד בבד, הטיפול בהורה הלא מעורב מתמקד בעיבוד הטראומה המשנית ותחושת הבגידה האישית, תוך כדי סיוע בהחלמת "הפונקציה של השלישי". רק כאשר ההורה הופך לעד מתקף, המסוגל לשאת את כובד האמת מבלי להתפרק, יוכל הילד להרגיש בטוח דיו כדי להניח את הגנות הדיסוציאציה ולבנות מתוך ההריסות בית נפשי חדש – מקום המושתת על אמת, על נפרדות ועל אמון מחודש בעולם.

סכום הרצף: הדינמיקה שבין החזקה לקריסה

הטראומה המשנית של ההורה הלא מעורב, המלווה בכאב על חוויית הבגידה, הבדידות העמוקה והתנפצות ה"אני מאמין" ההורי, מהווה חומר בעירה פנימי המאיים על יציבות המערכת כולה. הטיפול בהורה חותר לעיבוד התחושות הללו, ומשמש גורם תמיכה המגן עליו מפני קריסה תחת נטל האשמה. בהיעדר החזקה ותמיכה קלינית מסיבית בהורה, עלולה להתרחש תנועה רגרסיבית על פני הרצף: הורה שהחל בעמדה מתקפת עלול, עקב עומס החרדה והיעדר מיכל, לסגת לעמדה הססנית המעלה סימני שאלה על נסיבות הפגיעה ועצם התרחשותה. תנועה זו, אם היא מתרחשת, משפיעה באופן דרמטי על הדינמיקה בין ההורה ובין הנפגע, ומחבלת בתהליך ההחלמה של הילד ושל המשפחה כולה.

מקורות

הטיפול ההורי כמרחב לכינון מחדש של "השלישי"

טיפול בטראומה מינית בילדות: .)2014( דיוויס, ג"מ ופראולי, מ"ג תל אביב: תולעת ספרים (המקור גישה התייחסותית. .)1994־ פורסם ב . תל אביב: עם עובד. טראומה והחלמה .)1992( הרמן, ג"ל תל אביב: עם עובד (המקור משחק ומציאות. .)1995( ויניקוט, ד"ו .)1971־ פורסם ב ). אירוע ללא עד: הערות על התהוותה של ידיעה 1992( ' לאוב, ד עדות: משבר העדים ,)1992( טראומטית. בתוך ש' פלמן וד' לאוב תל אביב: רסלינג. בספרות, בפסיכואנליזה ובהיסטוריה. . תל אביב: רסלינג (המקור האלביתי .)2012( ' פרויד, ז .)1919־ פורסם ב Benjamin, J. (2004). Beyond doer and done to: An intersubjective view of thirdness. The Psychoanalytic Quarterly, 73 (1), 5-46. Fairbairn, W. R. D. (1952). An object-relations theory of the personality. New York: Basic Books. Ferenczi, S. (1933/1949). Confusion of the tongues between the adults and the child. International Journal of Psycho Analysis, 30, 225-230. Pearlman, L. A., & Saakvitne, K. W. (1995). Trauma and the therapist: Countertransference and vicarious traumatization in psychotherapy with incest survivors . W. W. Norton & Co.

העבודה הטיפולית עם ההורה הלא מעורב נעה על ציר כפול: משיקום התפקוד ההורי ועד לעיבוד המבנים התוך־נפשיים שקרסו. בלב התהליך עומדת ההכרה בטראומה המשנית של ההורה; מעבר לדאגה למוגנות הילד, על הטיפול לספק מקום בטוח לכאב הבגידה האישי, לעלבון הצורב ולבדידות הקיומית שנוצרה בתוך הבית פנימה. ללא עיבוד מעמיק של אובדנים אלו, האשמה הכבדה עלולה להפוך למנגנון של הרס עצמי או להפנייתה כלפי הילד הנפגע. היעד הטיפולי המרכזי בטיפול ההורי הוא סיוע להורה לכונן מחדש את הפונקציה של השלישי – אותה יכולת רפלקטיבית להתבונן במציאות המכאיבה מבלי להתמזג איתה או להכחישה. דרך פונקציה זו, ההורה יכול לתת מילים ותוקף לחוויה, ובכך להתחיל במלאכת הבנייה: הקמת מרחב חדש של אמון ומוגנות מתוך הריסות ה"אלביתי", עבורו ועבור .)Pearlman & Saakvitne, 1995( ילדו גם יחד

סיכום: מן השבר האונטולוגי לכינונו של בית נפשי חדש

פגיעה מינית בתוך המשפחה על ידי דמות הורית מחוללת שבר אונטולוגי המפורר את יסודות הקיום: הבית הופך לזירת סכנה, הגוף הופך לזר, והקשר המזין הופך למקור של אימה. כפי שראינו, הילד

I נקודת מפגש 39