מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

בהי תינכות

"חממה" לתהליך קבלת החלטות מיטיב

ראש הצוות, עו"ס השירות למען הילד, צוותי הפנימיות והאומנה ובתי המשפט – לטובת תהליך קבלת החלטות מיטיב בעניינה של כל משפחה ומשפחה.

ההתערבות בתוכנית יהב מתחילה בוועדה לתכנון טיפול והערכה (או ), ובה מוצגות הדאגות בנוגע לילדים, הן מצד 3 במנגנון פנימי ייעודי אנשי המקצוע והן מצד ההורים, ונבחנת האפשרות לקיים תהליך שיקום משפחתי תחום בזמן. תהליך זה מבקש לשמש כ"חממה" Renk( " לקבלת החלטות על עתידו של הילד. ברוח "התכנון המקביל ) נבנות, בד בבד, תוכנית שיקום משפחתית לטווח המיידי et al., 2025 ותוכנית חלופית לקביעת מסגרת חיים קבועה ומיטיבה לילדים מחוץ לבית ההורים אם השיקום לא יצלח – בשילוב שיח שקוף עם ההורים. עם קבלת החלטה על כניסה לתוכנית מתחיל תהליך אינטייק מעמיק להיכרות עם המשפחה, בראייה מודעת עוני וטראומה, ולהגדרה משותפת של מטרות התהליך, לצד תכנון ות ִִעדוף השימוש בסל המענים לצרכים קונקרטיים ורגשיים. תהליך ההתערבות מלווה בניטור ובמעקב רציף באמצעות ועדות מעקב תקופתיות, שמטרתן לבחון את ההתקדמות, "להיות עם אצבע על הדופק" בהערכת מידת הסיפוק של צורכי הילדים והתפקוד ההורי והמשפחתי, ולהתאים את תוכנית הטיפול לנדרש. ניסיון השיקום המשפחתי בתוכנית יהב מהיר, אינטנסיבי, עתיר משאבים ותחום בזמן, ומצופה כי בתוך שנה וחצי מהשתלבות המשפחה בתוכנית יגובשו המלצות בנוגע לביתם הקבוע של הילדים. אם מתברר כי אין ביכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם בהווה ובעתיד – תימצא חלופה לבית קבוע עבור הילדים. ההמלצה על בית קבוע לילד בדרך של אימוץ תיעשה לאחר שנשלל הסיכוי להשיבו בהווה ובעתיד לבית הוריו, בעיתוי המתחשב בקריטיות של "זמן ילד". לאחר גיבוש ההמלצה, הצוות הטיפולי ימשיך ללוות את המשפחה ואת הילדים בהתמודדות עם יישום ההחלטות ועם האתגרים שבדרך. בתהליך ההתערבות בתוכנית עולים מתחים ומורכבויות שהצוות כיצד מאפשרים מרחב לתהליך המקצועי נדרש להתמודד עימם: שיקום משפחתי, שמצריך זמן, מתוך מחויבות ל"זמן ילד" ולהתפתחותו התקינה? כיצד מאזנים בין פיקוח וסמכות ובין התמקמות כגורם מטפל ומדריך למשפחה? איך נכון להתייחס הן לעקרון "טובת הילד" והן למחויבות לשיפור יחסיו עם הוריו (במחויבות גם ל"טובת היחסים") בעת ובעונה אחת? אנשי הצוות בתוכנית ניצבים לפני שאלות ומתחים שהעבודה עם המשפחות מזמנת להם, ועליהם לרקום שותפות עם בעלי תפקידים במחלקה ומחוצה לה, כגון העו"ס לחוק הנוער, המדריך

עדות לשינוי

דוגמה מהשטח – המקרה של משפחת לוי (שם בדוי)

זוג הורים לתינוקת בת חודשיים הופנו אל המחלקה לשירותים חברתיים בעקבות דיווח מבית החולים מייד לאחר הלידה, בשל דאגה עמוקה למצבם וליכולתם לטפל בתינוקת. עם כניסת עו"ס המשפחה לליווי המקרה, היא התרשמה כי האם סובלת ממצב דיכאוני ומאלימות מצד בן זוגה המתמודד עם התמכרויות להימורים ולמין, וכי התינוקת נחשפת לאלימות בבית וצרכיה אינם נענים. נוסף על כך התברר כי האם מנותקת ממשפחתה עקב התנגדותם לבן הזוג. בוועדה לתכנון טיפול הובעה דאגה עמוקה לשלום התינוקת, ובית המשפט אישר את השמתה במשפחת אומנה כסידור זמני. בד בבד הוחלט על ניסיון טיפולי־שיקומי – כדי לבחון אם התינוקת תוכל לשוב לביתה או שיהיה צורך לבחון הפניה לאפיק של אימוץ. האם, שהייתה בודדה מאוד והתקשתה לתפקד, כעסה על הניתוק וסירבה לקבל עזרה. בתקופה זו התחולל במשפחה משבר ובני הזוג נפרדו; האב יצא מהתמונה, והקשר של האם עם התינוקת הצטמצם למפגשים מפוקחים אחת לשבוע במרכז קשר. בשלב הזה הוצע לאם להשתלב בתוכנית יהב. נוכח כעסה וחשדנותה, נדרשו תחילה מאמצי חיזור מרובים, אך בהדרגה נוצר קשר והיא הסכימה לקבל סיוע. ההתערבות הטיפולית והמעשית הייתה אינטנסיבית: העו"ס והמלווה נפגשו עם האם בביתה פעמיים בשבוע, המלווה סייעה במיצוי זכויות, בתמיכה רגשית ובהתארגנות בבית, והעו"ס החלה בטיפול רגשי באם. הטיפול פתח טראומות לא מעובדות שחוותה בילדותה ובבגרותה, וא ִִפשר מקום לעיבוד הפרידה מהתינוקת. ההתערבות כללה גם סיוע חומרי לשיפור תנאי המגורים, להצטיידות בסיסית ולסגירת חובות, סיוע ששיפר את תנאי החיים בבית וחיזק את אמונה של האם באנשי הצוות ובאפשרותה להיעזר בהם. נוסף על כך נעשתה עבודה ליצירת מעטפת תמיכה משפחתית עבורה, בדגש על חידוש וחיזוק הקשר עם אחותה הגדולה. בד בבד גילתה האם מוטיבציה גבוהה להשתלב בתעסוקה, וקיבלה מימון להכשרה מקצועית וליווי בקליטה במקום עבודה, עד למצב שבו החלה להתפרנס בכוחות עצמה. לצד זאת נעשתה עבודה לחיזוק הקשר בינה ובין ב ִִּתה באמצעות טיפול דיאדי, שבו הקפידה להשתתף באופן סדיר, והיה אפשר להבחין באינטראקציה חיובית שנוצרה בינה ובין התינוקת.

ועדת מעקב יישום בהשתתפות המשפחה, העובדת הסוציאלית, 3 מדריכה ראש צוות, עו"ס לפי חוק הנוער (אם מעורב) וכל וגורם רלוונטי אחר. המנגנון משמש לכניסה לתוכנית וכן למעקב והערכה שוטפים אחר ההתקדמות.

I נקודת מפגש 43