מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

iStock

דפנה צין איריס (מנדה) בן-יעקב ועינב לוק היא מדריכה ארצית ביחידה למיניות ומניעת פגיעה ד"ר דפנה צין בילדים ונוער, השירות הפסיכולוגי־ייעוצי, משרד החינוך. היא מנהלת היחידה למיניות ומניעת איריס (מנדה) בן-יעקב פגיעה בילדים ונוער, השירות הפסיכולוגי־ייעוצי, משרד החינוך. היא מנהלת אגף בכיר בשירות הפסיכולוגי־ייעוצי, עינב לוק משרד החינוך.

רקע

בעשורים האחרונים ניכרת חשיפה מוקדמת של ילדים ובני נוער לתכנים מיניים, בעיקר בשל זמינותם הרבה של המרחבים הדיגיטליים והרשתות החברתיות. בהתאם לכך נחשפות מסגרות החינוך בתדירות גוברת גם למצבים של התנהגות מינית לא מותאמת בין תלמידים. מצבים אלה מעוררים שאלות מורכבות הנוגעות למוגנות, לגבולות ולתפקידם של המבוגרים המשמעותיים בחיי הילדים. אירועים אלו מטלטלים לא רק את הילדים המעורבים אלא גם את הוריהם, הן הורים לילדים שנפגעו והן הורים לילדים שפגעו או חצו גבולות. מנגד, עבור המערכת החינוכית אירועים אלו מציבים אתגר מקצועי מורכב, המחייב תגובה רגישה ומותאמת. דווקא במצבים רגישים אלו נדרשת מן המסגרת החינוכית היכולת להחזיק מורכבות, לפעול מתוך שיקול דעת מקצועי ולתת מענה רחב לילדים, להורים ולקהילה הבית־ספרית כולה. התנהגויות מיניות בין תלמידים עשויות להופיע על פני רצף רחב, החל מהתנהגויות סקרניות ותואמות גיל, דרך התנהגויות מיניות לא מותאמות, ועד להתנהגויות מיניות פוגעות. כך למשל, אפשר לפגוש תלמיד צעיר בכיתה א’ המבקש לראות את איברי מינם של ילדים אחרים, התנהגות שעשויה לנבוע מסקרנות התפתחותית טבעית ומחקירה של הגוף, אך בה בעת היא מחייבת התייחסות חינוכית ברורה לסוגיות של גבולות הגוף, פרטיות ומרחב אישי. בגילים בוגרים יותר עשויות ההתנהגויות

I נקודת מפגש 47