מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

iStock

מרב סבן היא עובדת סוציאלית, קרימינולוגית, פסיכותרפיסטית מרב סבן ופסיכואנליטיקאית זוגית־משפחתית. הקימה וניהלה במשך שש שנים את מרכז מיטל בירושלים (המרכז לטיפול בילדים ונוער נפגעי תקיפה מינית ובני משפחותיהם, בהפעלת עמותת בית לכל ילד בישראל ובמימון משרד הרווחה והביטחון החברתי), היום מטפלת ומדריכה בקליניקה פרטית.

טיפול בהורים לאחר פגיעה מינית בין אחאים

פגיעה מינית בין אחאים מתרחשת בתוך הקשר תרבותי, חברתי, משפחתי ובין־דורי. כדי להבין את מורכבותה ואת החוויה ההורית, יש להתבונן במשפחה כבעלת מרחב נפשי משותף, מודע ולא מודע, המתקיים לאורך הדורות ומספק תחושת שייכות וביטחון החיונית .)Berenstein, 1989; Scharff & Scharff, 2011( להתפתחות במרחב זה נעים רגשות, חרדות, קונפליקטים וטראומות עבר. בני המשפחה משליכים לתוכו חלקים מעצמם, מחזיקים אותם זה עבור זה ומפתחים מערך הגנות, כגון הכחשה או השלכה החוצה של זעם .)Morgan, 2019( וכאב, שמטרתו לאפשר חיים כאשר המרחב הנפשי המשפחתי מתפקד, מתקיימת תחושת מוגנות ומתאפשרת התפתחות בריאה. פגיעה מינית בין אחאים מערערת את ההגנות ואת החיבורים המוכרים. חרדה, בושה ותוקפנות צפות בלי יכולת לעבד אותן, והמשפחה כולה נכנסת למשבר. החשיפה של פגיעה מינית בין הילדים פוגשת את ההורים באופנים שונים. בחברה שבה האחריות ההורית נתפסת כערך עליון, הכולל חובה להגן פיזית ורגשית על הילדים, פגיעה מינית בין אחאים נחווית ככישלון מהותי בהורות.

I נקודת מפגש 53