מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

השלכות וכיווני פעולה למידע שנאסף חשיבות רבה בפיתוח המדיניות בנוגע לילדים ובני נוער בסיכון. נמצאה שונות בין יישובים ובין • מגזרים מבחינת היקף הסיכון, שכיחות מצבי הסיכון ומורכבות הבעיות. לפיכך חייבת להיות חשיבה והתייחסות מובחנת לקבוצות השונות באוכלוסייה. מהממצאים עולה כי ישנם ילדים • רבים בסיכון שאינם מוכרים או מטופלים על-ידי המערכות המטפלות. רק מחצית מהילדים שזוהו על-ידי אנשי המקצוע בשירותים האוניברסליים מטופלים. לכן יש לפעול להרחבת הנגישות של שירותי הטיפול לזקוקים להם. האיתור שנעשה בתכנית מעיד • ששיתוף פעולה ושיתוף במידע בין אנשי המקצוע בשירותים השונים יכולים לקדם תהליך בקנה מידה ארצי לאיתור ילדים בסיכון, להבנת צורכיהם ולמתן מענים מתאימים למכלול צרכים אלה. האיתור שנעשה בתכנית מעיד שאנשי מקצוע יכולים להתייחס לתחומי חיים של ילדים שאינם כלולים בהכרח בהגדרה המוכרת של תפקידם. עם זאת, חשוב לפתח עוד דרכים לשילוב הפרספקטיבות השונות של אנשי המקצוע, כך שתתאפשר ראייה כוללת ומקיפה של צורכי הילדים בסיכון. ממצאי המחקר המלאים מופיעים בדוח מצבי סיכון בקרב ילדים ובני המחקר נוער: איתור ומיפוי במסגרת התכנית , ר' הלאומית לילדים ולנוער בסיכון סבו-לאל, ט' חסין, ירושלים: מכון .2011 , ברוקדייל

מספר הילדים בסיכון המטופלים על-ידי השירותים המטפלים חישוב שיעור הילדים בסיכון שאותרו • ומטופלים בקהילה התבסס על ההנחה שכל הילדים שמופו על- ידי השירותים המטפלים אותרו גם על-ידי השירותים האוניברסליים. על-פי חישוב זה, קרוב למחצית מהילדים שאותרו מופו על-ידי השירותים המטפלים כילדים בסיכון המקבלים שירות או טיפול כלשהו. שיעור הילדים המטופלים (מסך הילדים שאותרו) עולה עם הגיל בגיל בית ספר 43% , בגיל הרך 33%( בקרב בני הנוער). 69%- יסודי ו רוב הילדים בסיכון המטופלים מופו • על-ידי עובד סוציאלי מהמחלקה ), ורוב 83%( לשירותים חברתיים הילדים בסיכון שמופו על-ידי השירותים המטפלים מטופלים על-ידי גורם אחד בלבד. ממצאים אלו מפריכים את הדעה הרווחת בקשר לרמת חפיפה גבוהה בין השירותים, והם מלמדים שטיפול על-ידי יותר מגורם אחד נפוץ בעיקר בקרב בני הנוער. אוכלוסיות מיוחדות התכנית הלאומית נותנת עדיפות ליישובים ערביים וליישובים עם ריכוזי עולים וחרדים בבחירת היישובים המשתתפים בתכנית. העדפה זו מוצאת את ביטוייה גם בנתונים שהתקבלו. בסיכון • הילדים הערבים מצבם של שאותרו קשה ממצבם של כלל הילדים שאותרו: שיעור גבוה יותר של ילדים ערבים אותרו, הם סובלים משיעור גבוה יותר של מצבי סיכון, ובעיותיהם מורכבות

יותר. כמו כן, שיעור הילדים המטופלים מתוך הילדים הערבים בסיכון שאותרו נמוך משיעורם בקרב כלל הילדים המאותרים. הילדים החרדים • היקף הסיכון בקרב נמוך יותר, הם מאופיינים בפחות מצבי סיכון ובמצבים פחות מורכבים. שיעורים נמוכים יותר של ילדים חרדים אותרו עם בעיות בתחומים השונים. עם זאת, שיעור האיתור של הילדים החרדים בסיכון היה נמוך, בייחוד בקרב בני נוער. ייתכן שממצאים אלה אינם משקפים את התמונה האמִתית בשל ההיכרות המועטה יחסית של אנשי המקצוע בשירותים השונים עם מגזר זה (בשל צריכת השירותים הנמוכה יחסית בקרב הקהילה החרדית), או בשל רתיעה של מקצת אנשי המקצוע משיתופם של אנשים מחוץ לקהילה הקרובה בבעיות של הילדים. טוב • הילדים העולים מצבם של ממצבם של כלל הילדים בסיכון שאותרו בתחומים של קיום פיזי, בריאות והתפתחות, למידה ורכישת מיומנויות השתייכות והשתלבות חברתית. לעומת זאת, מצבם של הילדים העולים קשה יותר בתחומים של ההשתייכות למשפחה והגנה מפני התנהגויות סיכון. כמו כן, הילדים העולים סובלים ממספר מעט גבוה יותר של בעיות בהשוואה לכלל אוכלוסיית הילדים שאותרו, ובעיותיהם מורכבות מעט יותר (בעיות בכמה תחומים). שיעור הילדים העולים המטופלים בשירותים המטפלים גבוה משיעור הילדים המטופלים בשירותים אלה בקרב כלל הילדים שאותרו.

נקודת מפגש 20