מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

כתות: הגדרות ומאפיינים

איילת נועם-רוזנטל

לבין העולם החיצוני, ובכלל זה חוסר אמון במערכת הרפואית, במערכת החינוכית, במערכת המשפטית, במערכת הדתית הממוסדת ועוד; חברי הכת נדרשים לנאמנות טוטלית כלפי הכת ומנהיגה. נאמנות זו יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שתוארו לעיל, ואף בוויתור על שיקול הדעת העצמאי של חברי הכת אל מול שיקול דעתו של מנהיג הכת, וכן בוויתור של חברי הכת על רכושם וכספם והעברתם לבעלות הכת או למנהיגה. משרד הרווחה והשירותים החברתיים אימץ את ההגדרה הזאת: כתות פוגעניות הן קבוצות המתלכדות סביב אדם או רעיון, מתוך שימוש בשיטות של שליטה בתהליכי החשיבה ובדפוסי ההתנהגות לצורך יצירת זהות נבדלת מהחברה ומתוך שימוש במצגי שווא. קבוצות אלה מעודדות לרוב תלות נפשית, נאמנות, ציות וכפיפות למנהיג הכת ולמטרותיו, מנצלות את חבריהן לצורך קידום מטרות הכת וגורמות נזקים נפשיים, פיזיים, כלכליים וחברתיים (באחד או יותר מן התחומים) בקרב חברי הקבוצות, משפחותיהם והקהילה הסובבת (דוח .)2011 משרד הרווחה מאי כתות בישראל כתות מיסטיות קיימות מאז ימי קדם, כאשר קבוצת מיעוט או עדה פרשו

מן הכלל ופיתחו דת, אמונה או פולחן עם סימני היכר מיוחדים הסוטים מן ההלכה הנורמטיבית המקובלת באותו זמן ובאותו מקום. כיום אנו עדים להתרחבות של תופעת הכתות. תהליך התרחבות זה החל עם תום מלחמת העולם השנייה, והוא נבע וניזון ממצוקה חברתית, מהיווצרות חלל אידאולוגי ומשבר ערכי בחברה המודרנית. על בסיס זה הכת יכולה להפעיל ביעילות את מכלול האמצעים שברשותה של כל קבוצה מלוכדת, כדי למשוך אליה את הפרט המתלבט ולהשפיע עליו. השכנוע נעשה באמצעות שימוש במכלול כלים פסיכולוגיים אשר התפתחו והשתכללו עם השנים. רבות מהכתות שצמחו בישראל, כבמדינות מערביות אחרות, הבטיחו לחבריהן גאולה וטהרת נפש. פעמים רבות הן עשו שימוש בטכניקות טיפוליות לא קונבנציונליות, מתוך הפעלת לחץ קבוצתי, ניתוק פיזי ותרבותי, יצירת חסכים פיזיולוגיים ובלבול ועוד. לאורך השנים פעלו בישראל כתות שונות. אחת הבולטות בהן, אשר העלתה את התופעה אל המודעות הציבורית, היא הכת של רינה שני, כת שהתגלתה בראשית שנות . בכת זו 20- השמונים של המאה ה היו צעירים וצעירות אשר עברו תהליך ממושך ואינטנסיבי של שטיפת מוח, הטפה לפציפיזם וקריאה שלא התגייס

יש לנו קושי ממשי להגדיר את תופעת הכתות ולזהות את מאפייניה. הקושי נובע מהיותה תופעה מורכבת ורבת ממדים המעוררת פולמוס בקרב אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה וכן בקרב הציבור הרחב. המחלוקת העיקרית היא בין שתי אסכולות מרכזיות, והיא קשורה למידת הלגיטימציה שיש להעניק לתופעה זו: המצדדים בתופעה סבורים כי מדובר בתרבות אלטרנטיבית לגיטימית, ואילו מבקריה טוענים כי יש כתות הפוגעות בחייהם של אנשים מבחינה פסיכולוגית, פיזית, כלכלית וחברתית. קושי נוסף בהגדרת התופעה נובע מהשונות הרבה בין הכתות הקיימות ומהדמיון במאפיינים של כתות רבות למאפייני פרקטיקות של קבוצות דתיות מסוימות. מחקרים מצביעים על כמה יסודות בולטים המאפיינים קבוצה שהיא כת. בראש הקבוצה עומד מנהיג (ולעִתים כמה מנהיגים) אשר מנהיגותו מוחלטת, אין מטילים בה ספק ואין עליה עוררין; חברי הכת מאמינים כי כל האמת הרלוונטית לחייהם גלומה באידאולוגיה של הכת המתפרשת על- ידי המנהיג; חברי הכת מנותקים מקשר חברתי עם העולם החיצוני, ובכלל זה מקשר עם בני משפחתם שאינם חברים בכת; הכת ומנהיגיה מפעילים על חבריה מניפולציות מסוגים שונים ומדגישים את חוסר האמון בין חבריה

נקודת מפגש 35