מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

מפגש מחקרי

ילדים נפגעי התעללות והזנחה ובמצבי סיכון ומצוקה השוהים במסגרות חוץ-ביתיות ומטופלים בקהילה: רקע, מצב ותוצאות

עדנה שמעוני – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רמי בנבנישתי – אוניברסיטת בר אילן

מטרות המחקר: לאמוד את ההסתברות המצטברת של ילדים בישראל להיות במסגרות השמה חוץ-ביתיות; לתאר ולהשוות את מאפייני הרקע וגורמי הסיכון של ילדים ובני נוער שטופלו בדרכים שונות בקהילה ושל אלו שטופלו במסגרות החוץ-ביתיות; לתאר ולהשוות את מצבם של ילדים ובני נוער שטופלו במסגרות השונות ואת התוצאות שאליהם הגיעו במהלך השהות במסגרות אלה. הסתברות מצטברת להשמה ולקבלת שירותי רווחה בקהילה הסיכוי לקבל שירותי רווחה בקהילה , הסיכוי לשהות במהלך 1.4% הוא הילדות בהשמה חוץ-ביתית (פנימייה, אומנה, חסות הנוער וסידור חוץ-ביתי . בהשמה ברווחה, 1.7% אחר) הוא הסיכוי לשהות בפנימיית רווחה הוא אחד למאה, ולשהות במשפחת אומנה – חמישית משיעור זה. הסיכוי המצטבר לשהות בפנימייה של המינהל לחינוך ) הוא יותר מכפול 3.9%( התיישבותי מהסיכוי לשהות בהשמה חוץ-ביתית מטעם שירותי הרווחה. גם הסיכוי

להיות בישיבה במהלך הילדות (מוסדות .)3.8%( ציבור) גבוה יחסית

זה מחקר ראשון מסוגו בישראל, והוא התבצע בשיתוף פעולה של מכון חרוב מיסודה של לין שוסטרמן ושל תחום חינוך והשכלה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). המחקר מתאר את מאפייני הרקע וגורמי הסיכון של ילדים ובני נוער שטופלו בקהילה ושל אלו שטופלו במסגרות חוץ-ביתיות ובוחן את המצב ואת התוצאות בקרב ילדים שטופלו במסגרות השונות. המחקר מבוסס על עיבוד משני של בסיסי מידע מנהליים שבידי הלמ"ס, בסיסי מידע המקיפים היבטים רבים של חיי הילדים ושל מאפייני ההורים (למשל – ממרשם האוכלוסין, ממשרדי החינוך, הרווחה, הבריאות והתמ"ת, וממשטרת ישראל). הנתונים קושרו על-ידי הלמ"ס באמצעות מספרי הזיהוי של הילדים. המחקר כולל את בשנת 19 (כל מי שהם בני 1989 ילידי ) ועוקב אחריהם מלידה ועד 2008 . מוקד העיבודים 19-18 הגיעם לגיל הוא בילדים במגזר היהודי המטופלים בשירותי הרווחה בקהילה או בהשמה חוץ-ביתית (אומנה, פנימיות, חסות הנוער) או במסגרות הפנימייתיות של משרד החינוך.

מאפייני רקע המבחינים בין הקבוצות אפשר לזהות הבדלים ניכרים בין שלוש הקבוצות המרכזיות שבחנו – ילדים שהיו בהשמה חוץ-ביתית של הרווחה, ילדי פנימיות חינוכיות ושאר ילדי השנתון, וכן בין תת-הקבוצות השונות של ילדים בטיפול הרווחה – ילדים בפנימיות, אומנה, חסות הנוער, השמה חוץ-ביתית אחרת, וילדים בטיפול בקהילה שלא היו בהשמה חוץ-ביתית. מין הילד: בדרך כלל נמצא שבנים נתונים בסיכון רב יותר להיכלל בקבוצות של הילדים השוהים במסגרות של הרווחה, ובעיקר במסגרת של חסות הנוער. בתחום זה לא נמצאו הבדלים ניכרים בהתפלגות בין השמה חוץ- ביתית ברווחה לבין טיפול בקהילה. : ילדים נישואים ופטירה של הורים ממשפחות לא שלמות – עקב פטירה של הורה או עקב גירושי ההורים או הורים שאינם נשואים – נתונים בסיכון רב יותר לחוות השמה חוץ-ביתית, בעיקר של הרווחה. תופעה זו בולטת בעיקר בקרב

נקודת מפגש 41