מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

מפגש מחקרי

של אלה שהתעודה שלהם עמדה באמות המידה של כניסה לאוניברסיטה היה נמוך בהשוואה לקבוצות אחרות. ילדי השנתון שהיו 1,183 וכך, מתוך בשלב מסוים בחייהם בפנימיות רווחה, יש 82- זכאים לבגרות ורק ל 141 רק תעודת בגרות העומדת בתנאי הסף 218 של האוניברסיטאות. כך גם מתוך ילדים שבמהלך ילדותם היו במשפחות זכאים לתעודת בגרות 49 אומנה, רק תעודה העומדת בתנאי 33- ורק ל 463 הסף של האוניברסיטאות, ומתוך 20 שהיו בסידור של חסות הנוער רק היו זכאים לבגרות. גם לאחר שהובא בחשבון השיעור הגבוה של ילדים בחינוך המיוחד, ההישגים של אלה שבחינוך הרגיל נמוכים מאוד. לאחר בקרה סטטיסטית של גורמי רקע רבים באמצעות ניתוחים מתוחכמים, התמונה עדיין מדאיגה: המצב בתחום ההישגים הלימודיים של הילדים לקראת סיום שהותם במערכת הרבה פחות טוב משל ילדים הדומים להם במאפייני רקע רבים אך אינם במסגרות הרווחה. שונות בין הקבוצות של ילדים בטיפול הרווחה ובהשמה חוץ-ביתית השמה במסגרת רווחה חוץ-ביתית : הממצאים לעומת טיפול בקהילה מלמדים שאמנם יש הבדלים מובהקים בין הקבוצות במאפייני הרקע שלהן, אך בסך הכול ההבדלים אינם בולטים או רבים. בהבדלים אפשר לציין את העובדה שהסיכוי של ילדים ממשפחות שבהם שני ההורים אינם נשואים להיות בהשמה חוץ-ביתית גבוה מהסיכוי להיות בטיפול בקהילה. ככלל, נראה שהורי הילדים בטיפול בקהילה נוטים אמנם להיות פחות משכילים ומשתכרים פחות מהוריהם של ילדים בהשמה, אך

שיעור העבריינות בקרבם נמוך יחסית. בהשוואה בין הקבוצות בהישגים בחינוך, ולאחר שימוש בשיטה סטטיסטית מתוחכמת שנועדה ליצור קבוצות ביקורת הדומות ככל האפשר לקבוצות שנבחנו, התקבלה תמונה מורכבת. תמונה זו מבהירה שאין הבדלים חד- משמעיים בתוצאות בתחום החינוך בין מי שטופל בקהילה ובין מי שהיה לפחות תקופת מה בהשמה. חניכים במסגרות פנימייתיות של משרד : לילדים בפנימיות חינוכיות יש החינוך מאפייני רקע 'חלשים' יותר מלשאר הילדים בשנתון (למשל – בתחום ההשכלה וההכנסה של ההורים), אך הפערים קטנים יחסית לילדים במערכת הרווחה. בד בבד, בכל המדדים המתארים הישגים וקשיים, הילדים ששהו בפנימיות החינוכיות מראים הישגים שאמנם בדרך כלל נמוכים משל כלל הילדים בשנתון ומשל קבוצת ביקורת, אך הפערים קטנים בהרבה מבקרב ילדים בטיפול הרווחה בקהילה ובהשמה. עם זאת, יש סימנים לשונות גדולה בין הילדים בפנימיות החינוכיות. יש בכך כדי לרמוז שאולי בפנימיות מסוימות יש ריכוז גדול יותר של ילדים במצבים קשים יותר. בין היתר, ייתכן כי הנוכחות הגדולה יותר של ילדים שהם או הוריהם נולדו באתיופיה קשורה להישגים נמוכים יותר בהשכלה משל כלל ילדי השנתון. המצב ילדים במסגרות חסות הנוער: של ילדים אלו בכל המדדים שנבדקו, בתחומי עבריינות, לידות והפלות חוקיות והשכלה, פחות טוב משל אחרים במידה ניכרת. חלק מתמונה זו נובע מנוכחות גבוהה יחסית של עולים מחבר המדינות ומאתיופיה, הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה הכללית. לעומת זאת, כשבוחנים את מאפייני ההורים מבחינת השכלה והכנסה, הרקע של

גבוה בייחוד בקרב צעירות שהיו בחסות הנוער. עם זאת, ראוי לציין את 20 השיעור הגבוה של לידות לפני גיל בקרב בנות שהיו באומנה. אפשר שחלק מההסבר לתופעה זו הוא שיעור גבוה יותר של דתיות בקבוצה זו, מאפיין שקשור לכך שהן נישאות ויולדות בגיל צעיר יותר מרוב בנות גילן. : המחקר בחן את חינוך – השכלה ההישגים של ילדי השנתון בבחינות המיצ"ב. כבר בשלב מוקדם יחסית זה, המגמה הייתה עקבית: הישגיהם של הנבחנים במסגרות רווחה שונות היו נמוכים מאלה של התלמידים הרגילים ("יתר האוכלוסייה"). ברווחה בדרך כלל הפערים הקטנים ביותר נמצאו בקרב ילדי האומנה, והפערים הגדולים ביותר נמצאו בקרב ילדים שטופלו בקהילה וילדי חסות הנוער. גם ההישגים של הילדים שבשלב מאוחר יותר של חייהם נכנסו לפנימיות החינוכיות היו נמוכים יחסית לשאר ילדי השנתון (אם כי גבוהים משל הילדים שטופלו על-ידי הרווחה). גם בהמשך דרכם במערכת החינוך מצבם של הילדים במסגרות השונות של הרווחה קשה, הן מבחינת התפקוד במסגרת והן מבחינת ההישגים. בהשוואה לשאר הילדים בשנתון, שיעור גדול הרבה יותר של הילדים מושאי המחקר נושרים מהלימודים, נתונים בטיפול של קציני ביקור סדיר ושל היחידה לקידום נוער. גם בין הקבוצות השונות שבחנו יש הבדלים ניכרים. בולט מצבם הקשה של הילדים בחסות הנוער בכל מדד שנבחן. כמו כן נמצא כי מצב ילדי האומנה פחות חמור יחסית לקבוצות האחרות ברווחה, אך בהחלט פחות טוב משל שאר ילדי השנתון שאינם בטיפול מערכת הרווחה. שיעור הניגשים לבגרות היה נמוך, ומתוך אלו שהשיגו תעודת בגרות, שיעורם

נקודת מפגש 43