מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

מהו “צו המבחן”? מדובר בתקופה מסוימת אשר נקבעת מראש, ובה הנער יהיה נתון לפיקוחו של קצין המבחן לנוער. לעִתים מדובר בתקופה של עד שנים אחדות. ביטויו של הפיקוח הוא בקשר הדוק מאוד עם הנער ובפגישות מתוכננות וקבועות עמו, ולעִתים גם עם עוד גורמים בחייו. בתהליך זה יכול קצין המבחן לנוער לעשות מהלך של הוצאה חוץ-ביתית אם נדרש, ולשלב את הנער באחת ממגוון התכניות שמפעיל השירות. אילו תכניות מפעיל השירות? לשירות המבחן לנוער שורה ארוכה של תכניות, שאת רובן הוא מפעיל בשותפות עם ארגונים כגון עלם, עמותת אור ירוק, ארגון ידידים ועוד. המגוון כולל את התכניות האלה: תכניות חונכות, שבה לכל נער מותאם חונך בגיר לליווי ותמיכה. תכניות מיוחדות לעולים ובני משפחותיהם, סביב האתגרים והמשברים בהגירה. תכנית עבודה קבוצתית עם נערים שביצעו עבירות נהיגה - על דפוסי נהיגה, נהיגה בשכרות וכדומה; יציאה למסעות שטח אתגרי המיועדים בעיקר לנערים שביצעו עבירות אלימות. העבודה הטיפולית במסע מעלה שאלות של התמודדות במצבי לחץ ואתגר, בהתנהלות בקבוצה עם יחסי תלות ועוד. טיפול ייעודי ממוקד בנערים שביצעו עבירות מין. המתודה היא עבודה קבוצתית שבה הנערים עוברים תהליך של האנשת הנפגע והבנת המניע שהוביל אותם לביצוע העבירה. תהליכי "צדק מאחה" (קבוצות דיון משפחתיות וגישור) שבהם הנער נפגש עם נפגע העבירה במסגרת התהליך של "תיקון המצב", בתנאי שקיבל אחריות למעשיו. שתי תכניות נוספות עומדות בשלבי בפיתוח. האחת מופעלת כפיילוט בחמישה

יישובים. זו "תכנית המעטפת", שבה לכל נער 'נתפרת' חליפה טיפולית אישית על- פי צרכיו, והמדיניות היא טיפול בבית ובקהילה. התכנית השנייה תעסוק ביחסי נפגע-פוגע, ובה הפוגע יעבור תהליך של כתיבת מכתב לנפגע, מכתב למגירה, בתחילת התהליך ובסיומו, וכך יוכל להיחשף לתהליך שעבר. חשוב לציין כי התכניות הן רק חלק קטן מעבודתו של קצין המבחן לנוער - תסקירים וחוות דעת הם עיקר עבודתו. מעבר להמלצה למשטרה ותסקיר לבית המשפט, קצין המבחן לנוער נדרש לכתוב תסקיר ליועץ המשפטי לממשלה בעניין עיכוב הליכים, לכתוב "תסקיר מעצר" אם המשטרה מבקשת מעצרו של הנער עד תום הליכים, וחוות דעת על הנער ללשכת הגיוס. דומה כי "הנפגע" מקבל מקום משמעותי בתכניות השונות ובדרכי ההתערבות, הלא כן? אכן. עד אמצע שנות השמונים השאירו קציני המבחן לנוער את הנפגע מחוץ לחדר הטיפולים. התפיסה הטיפולית-שיקומית וההיכרות עם הנער ונסיבות חייו הקשות לא פעם עלולות להוביל בקלות לתפיסתו של הנער כקורבן, ולהזנחת העבודה הנוגעת לנפגע "האמִתי". שתי התכניות של צדק מאחה - קבוצות הדיון המשפחתיות והגישור - הכניסו את הנפגע לתוך חדר הטיפולים של קצין המבחן. לצד אלה, בל נשכח שסוגיית המפגש עם הנפגע מורכבת, ויש בצִדה אחריות גדולה מאוד. למשל, איך נוכל להבטיח שהנפגע לא ייפגע שוב? קצין המבחן יעשה את כל שביכולתו מבעוד מועד כדי שדבר כזה לא יקרה. מה מידת ההיענות של הנפגעים לשתף פעולה עם תהליכים אלו? זה נושא שעומד בראש סדר היום של שירות המבחן לנוער. שיעור הסירוב עומד

. זהו הישג גדול בהשוואה 25%- על כ לעולם, שם מדווחים על שיעור סירוב . נתון זה יש לזקוף לעבודת 50%- של כ ההכנה של קצין המבחן הנעשית עם הנפגע - מענה לצורך המרכזי שלו לקבל הכרה בפגיעה שהוא מתמודד אִתה. חשוב לציין כי תהליכי הפגישה עם הנפגע הם תלויי עבירה. למשל, בעבירות מין ובעבירות בתוך המשפחה נימנע בדרך כלל מהליך שכזה. מיהם נערים "בסיכון מוגבר"? לפני כשנה וחצי הסתיים מחקר רחב היקף, בשיתוף מכון ברוקדייל, אשר חקר את הפרופיל של הנערים המגיעים לשירות. לראשונה יש לנו תמונה אמפירית של האוכלוסייה שאנחנו עובדים עִמה ומה מתלווה אליה. קיבלנו תמונה די קשה. הסברה שלשירות המבחן לנוער מגיעים נערים מכל שכבות האוכלוסייה לא קיבלה אישוש בממצאים. נוכחנו שהאוכלוסייה המגיעה לשירות המבחן לנוער הומוגנית ברובה. מדובר בנערים ממשפחות של מצוקה כלכלית גדולה, במצב חברתי-כלכלי נמוך מאוד, משפחות המוכרות לשירותי מהנערים ממשפחות 40% הרווחה. כמעט חד-הוריות, נערים עם הפרעות קשב וריכוז ועוד. מדובר בנערים בסיכון מוגבר. זהו מושג שאת השימוש בו אני מנסה לקדם כל הזמן. זו אוכלוסייה מיוחדת שאני מבקש לכוון עליה זרקור, מכיוון שהיא זו החשופה להידרדרות עד כדי עבריינות. כמו כן אל לנו לשכוח את גיל ההתבגרות ואת הדינמיקה בתוכו, שהיא משמעותית ביותר. רבות מההתנהגויות הללו הן תוצאה של גיל ההתבגרות. לכן גם באמירה המקצועית שלנו נתייחס למשתנה זה - אנחנו לא עובדים עם מבוגרים ואף לא עם מבוגרים קטנים, אנחנו עובדים עם קטינים. מיהם קציני המבחן לנוער? קציני המבחן לנוער הם עובדים סוציאליים אשר עברו הכשרה לתפקיד קצין מבחן ומונו לתפקידם בידי שר הרווחה

נקודת מפגש 17