מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

כיצד אתה מגיב לאנשי טיפול שחולקים על כך? "נכנסנו לזה בעיניים פקוחות. מדובר באנשי המקצוע הטובים ביותר ששיתפו פעולה בוועדה. לגיטימי שאנשי מקצוע אחרים יחשבו שטעינו, וזה מפרה את החשיבה. אבל כרגע התפיסה ברורה מאוד: שלא כבילדים נפגעים מינית, שעבורם יש לפתח מתודה מיוחדת, עם ילדים פוגעים מינית, שגילם מתחת לגיל האחריות הפלילית, יש לעבוד על פריצת גבולות שמתבטאת דרך מיניות. כמו כן אנו פתוחים לבחון את הנושא בהמשך, אם נצטרך לעשות זאת." זווית טיפולית - "חשיפה שפוגשת מבנה אישיותי" עו"ס אסתי וייס מייצגת עמדה שונה וסוברת שהמניעים להתנהגות מינית "חשוב להבין, פוגעת מורכבים יותר: שכשמדובר על התנהגות פוגענית ולא על התנהגות לא מותאמת, כמעט תמיד יש ברקע גורם טראומטי משמעותי או מפגש עם תוכן מיני בגיל לא מותאם, או טראומה רחבה יותר שמקורה בחסכים שונים בהתפתחות. כשיש טריגר נוצרת הצפה שמביאה להתארגנות של האגו במרחב פתולוגי- פוגעני. בחירת הילד בדרך התמודדות פוגענית תלויה בגורמים שונים - נדבכים שלא הושלמו ביחסי האובייקט, גבולות שלא הופנמו, טעויות חשיבה וגם חשיפה גבוהה להתנהגויות פוגעניות. לא מדובר רק בחשיפה לא מותאמת, אלא בחשיפה שפוגשת במבנה אישיות. לא כל מי שנחשף פוגע. לעִתים הנפש בוחרת להיות פוגענית, וכדי לא להגיע למקומות טראומטיים ולא לגעת באזורים הפגועים היא מסיטה את מעגל הפגיעה." האם נדרשת מיומנות מיוחדת לטיפול בילדים אלה? "אני רואה את הטיפול בתחום זה על פני רצף. במקרים מסוימים, כגון התנהגות

מינית על-ידי קרוב משפחה, וזו הייתה דרכו של הילד לבטא את מה שקרה לו. זו דוגמה להגזמה בסטיגמה. הילד לא אנס, כמובן, ויש לטפל בחלקים הנפגעים שלו מתוך התמודדות עם הבעת המצוקה שלו באופן כזה. צריך להטמיע את תפיסת המדרג. אי אפשר להגיד שכולם פוגעים וצריך רק טיפול ייעודי, וגם אי אפשר להגיד שבכולם אפשר לטפל באותו אופן. צריך להיות מדרג בין המענים בקהילה לבין מסגרות חוץ-ביתיות." "כמו כן אסור להצטמצם ולהתבונן דרך "בסופו מדגישה עו"ס וייס. פריזמה צרה", של יום צריך 'לתפור חליפה מיוחדת' לכל ילד או נער שמגיעים לטיפול, וחובה שיהיו מסגרות שמספקות אבחנה ומענה לצרכים הטיפוליים. עלינו להיות זהירים בבחירת הטיפול הנכון, שכן זו גם נקודת זמן שיכולה ליצור שינוי משמעותי בחיי הילד ומשפחתו ואנו שותפים בסלילת הדרך." מבט אל האופק - מילות סיום אם הדרך הטיפולית תהיה ארוכה או קצרה, בבית או מחוץ לו, ייחודית או "רגילה" – אנשי הטיפול הולכים בה עם הילד, יד ביד, מתוך אמונה בו, בעתידו ובעתיד החברה כולה. נדמה שהדרך לעולם לא תהיה פשוטה, אך היא תהיה משמעותית ביותר. לשאלת הסיבה תיתכנה כמה תשובות, אך למרות חשיבותה - היא איננה העיקר. אנשי הטיפול עוסקים במלאכת מחשבת מיוחדת לכל ילד ונושאים עיניהם אל האופק – הריפוי. זאת כדי לאפשר לילד שעומד רק בתחילת דרכו לחיות חיים נורמטיביים וטובים, ולאפשר לחברה כולה סביבה שיש בה אמון בין בני אדם, סביבה שאפשר להתפתח בה ולצמוח מתוך תחושת ביטחון והגנה.

מינית בלתי הולמת ברמה נמוכה או בגיל צעיר, אפשר לשקול טיפול שאינו ממוקד בהכרח בתחום הפוגעני. אך במקרים פתולוגיים יותר המטפל צריך להיות מיומן במגוון רחב של מתודות. רק כאשר הוא רכש ידע והבנה בתחומים ספציפיים בנושא הוא יכול להוביל את הטיפול להצלחה ולשיקום. חשוב להביא בחשבון שההתמחות בתחום זה קשה ואינטנסיבית ומושקע זמן רב בהכשרה ובהחזקה", "לעִתים קורה שלאחר מדגישה עו"ס וייס. הכשרה ארוכה המטפלים עוזבים את התחום. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהם פגשו פתולוגיה מורכבת מאוד ולא קלה להחזקה. לכן חשוב שהמטפלים עצמם יהיו בתוך מסגרת שיכולה להחזיק, לטפח ולהעשיר, ולבנות קבוצת עבודה מקצועית שתתמוך בהם לאורך זמן." מה בנוגע לסטיגמה שעלולה להיווצר כאשר ילד מקבל טיפול ממוקד בתחום המיני? "צריך לשאול מה טובת הילד ומה טובת המשפחה. לפעמים צריך לשלם את המחיר. כשהילד בא למרכז שמיועד לטיפול בקטינים פוגעים, מתמודדים עם יצירת הסטיגמה בתוך הטיפול, ורבים מהמתבגרים מכירים בכך כחלק מהמחיר של מעשיהם וכחלק מקבלת האחריות עו"ס אסתי וייס ויצירת זהות אישית." "יש היסטריה באוכלוסייה מוסיפה: ולכן לפעמים ממהרים לתייג אותם, כדי להרחיק אותם מהנורמה. מצד אחד, כשמדובר בנער שהיה שותף באונס קבוצתי אי אפשר לקבל אמירה כמו 'הייתה הזדמנות וצחקנו ופשוט עשינו את זה', זה פשטני מדי. צריך לבדוק אִתו מה קרה שם ומה לא עצר אותו ברגע האמת. מצד שני, לעִתים אני מקבלת תלונה 'יש לי אנס בגן', כשבעצם מדובר בילד שניסה להתחכך בילד אחר. בתוך זמן קצר אנחנו מבינים שאותו ילד נפגע

9

נקודת מפגש