מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

שחור על גבי לבן השפעת הסיקור התקשורתי על אנשי המקצוע ירדן יצחקי

התקשורת פנים רבות לה. הן משתקפות מבעד לעיניהם, ללבם ולמחשבתם של אנשי המקצוע והטיפול. גם בקרבם הדעות חלוקות בנוגע לעדשה הזאת, שמבעד לה מתבוננים על בעיות חברתיות שונות. איש-איש ועמדתו, איש-איש וניסיונו. הכול מכירים את העדשה הזאת, - מקרוב. ‎ ולאחרונה בזמן האחרון נשמעו ראיונות רבים עם עובדים סוציאליים לחוק הנוער שהגיבו ברדיו על תלונות כלפיהם. גם העיתונות הכתובה סיקרה בהרחבה אירוע שבו נפגעו קטינים בבית ספר, והטלוויזיה הציגה מנהלים של מחלקות לשירותי רווחה המגיבים על תביעות של משפחות שילדיהן הוצאו מהבית. אך מתי לאחרונה ניתנה במה לאנשי השטח - כדי שיביעו את מחשבותיהם ואת רחשי לבם בקשר לתופעה הזאת? כיצד הם מתמודדים עם מצב של מדינה שלמה שלעתים מעורבת בעבודתם המקצועית? בכתבה זו נכוון את עדשת המצלמה לעברם של אנשי המקצוע ולהשפעות של הסיקור התקשורתי על עבודתם. התפתחות התופעה ד"ר וונדי חן, עובדת סוציאלית האחראית על השירות הסוציאלי בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא בתל שומר, עוסקת קרוב שנה בתחום של ילדים בסיכון 30- ל במערכת הבריאות - מדריכה, מלמדת וחוקרת. בהיותך אשת מקצוע שנים רבות, האם את רואה מגמת התרחבותשל הפרסום בתקשורת ושל חשיפת הפגיעה בילדים? "בהחלט, יש הרבה יותר חשיפה של התופעה הנוראה הזאת".

המורכבות של המקרים ואת הדילמות המתלוות להחלטות השונות..." אחת הנשים שנמצאות "בצד הלא הנכון" היא רות מטות, מנהלת היחידה לילד בסיכון באגף הרווחה בעיריית ירושלים, ועובדת 1981 עובדת סוציאלית משנת שנים. לרות 27 סוציאלית לחוק הנוער זה מטות תואר שני במנהל ציבורי, והיא מומחית בתחום של ילדים בסיכון. "אני חושבת שלאחרונה גם התקשורת האלקטרונית וגם העיתונות הכתובה יוצאות בצורה בוטה וחד-צדדית נגד העובדים הסוציאליים לחוק נוער", אומרת רות מטות. "יש הסלמה בהתייחסות אליהם בתקשורת ובציבור, ולכתבות יש השפעה של הסתה ממש כלפי העובדים הסוציאליים לחוק הנוער. לאחר שהתפרסמה כתבה קשה נגדנו בעיתון 'ישראל היום' הייתי בכנסת, והייתה התלהמות כלפינו גם של חברי כנסת. למיטב זיכרוני בעבר לא הייתה התלהמות כזאת כלפינו. לאורך שנים - תמיד - האשימו אותנו, אבל לא בצורה בוטה כל כך ובאופן התבטאות שהוא בגדר הוצאת דיבה והעלבת עובד ציבור." והיא מוסיפה: "נוסף על כך, ההתבטאויות לא נתפסות בצורה חמורה מספיק וקיצונית. נותנים במה לכל התנועות נגד העובדים הסוציאליים לחוק הנוער, אבל לא תמיד מבקשים את תגובת רשויות הרווחה. איך אפשר לשרוד כעובד סוציאלי לחוק הנוער במצב כזה?" מה יכול להפחית התבטאויות כגון אלה? "בכל מקרה של התבטאות נגד עובדים סוציאליים צריכה להיות תגובה חריפה ביותר של שר הרווחה, של המנכ"ל ושל איגוד העובדים הסוציאליים, כי

מה דעתך על המגמה הזאת? "באופן כללי, זו מגמה חיובית בעיניי. היום הציבור הרחב מודע הרבה יותר לקיומם של ילדים בסיכון ולמשמעותה של התופעה. כל עובד צעיר יודע שהתופעה קיימת. זה עוזר לאתר ילדים וזה עוזר לילדים לחשוף את הפגיעה שחוו. הפרסום נותן חיזוק לילדים ולגיטימציה לפתוח את הדברים. בעיניי, זה לא רק בגלל הלימודים וההכשרות שמקבלים העובדים, או הדגש שהשירות הסוציאלי הארצי שם על התופעה, אלא גם בעקבות הפרסום בתקשורת".

צריך לדעת לנהל את ד"ר וונדי חן: המגעים עם התקשורת כך שהילד לא ייפגע.

האם את מבחינה בתופעה של הפניית אצבע מאשימה כלפי העובדים הסוציאליים? "אני מבחינה במסר כפול וסותר כל הזמן. אם קורה אסון - העובדים הסוציאליים לא עושים מספיק, אבל אם מישהו מפרסם כתבה על העוול שנעשה לו - שלקחו לו את הילדים, אז הטענה כלפינו הפוכה". : "העובדים הסוציאליים ד"ר חן מוסיפה לחוק הנוער - לא משנה מה הם עושים, הם תמיד בצד הלא נכון. לדעתי, התקשורת לא מציגה מספיק את השיקולים, את

15

Made with FlippingBook flipbook maker