מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

הזירות המסורתיות. סער עצמו הסביר זאת כך: "אם הייתי עושה לה תנועה מגונה בבית ספר זה אותו דבר... לא?" איך אפשר להתמודד עם התופעה? התמונה המורכבת מתבהרת - אנו חיים בעידן וירטואלי המזמן לילדים חשיפה יומיומית למרחבים פורנוגרפיים רבים ומגוונים. הכוונה אינה רק לפורנוגרפיה, אלא לזליגה של השפה הפורנוגרפית אל מרחבים אחרים דוגמת פרסומות סקסיסטיות, תכניות ריאליטי, משחקי מחשב מיניים ועוד. נראה שאין בידינו לעצור את החשיפה. אם כך, מה עושים? ראשית לכול, יש צורך בהגברת המודעות להשפעות השפה הווירטואלית על ההתפתחות המינית של ילדינו - כדי לגבש עמדה פרו-אקטיבית ולא "לכבות שריפות". ברמת המערכת, יש להנחיל

תכניות רב-שנתיות לחינוך מיני-חברתי ולשוויון מגדרי החל מהגן ועד לסיום התיכון. על המבוגרים מוטלת האחריות לקיים שיח מתמיד - לא-פורמלי, "בגובה העיניים" - עם הילדים. חשוב להישמר משיח מדכא (המתרכז בסכנות ובהיבטים השליליים) או משיח רפואי (המתרכז בהיבטים פיזיולוגים - וסת, קרי לילה, מחלות מין והיריון) ולייצר שיח ערכי, הוליסטי, חיובי, הרואה במיניות דבר בריא. שיח זה צריך להתמקד בתיווך החשיפה לתכנים המיניים, באתגור עמדות, בדיון ערכי ובשאילת שאלות כדי ואנחנו, לגבש תפיסה בריאה של מיניות. אנשי המקצוע, עלינו ללמוד את התחום, להכיר את השפה הווירטואלית ולבחון את ערכינו - כדי לגבש תפיסה אישית ומקצועית ולספק למטופלים מידע אמין ומרחב בטוח לשיח פתוח ולא שיפוטי, שיח המכיר בהשפעות התהליכים . החברתיים על הביטויים ההתנהגותיים

"כמו פילטר באינסטגרם" ואשר לסער - קשייו החברתיים לא נפתרו במלואם, ועל אף צמצום של ממש בשימוש בפורנוגרפיה ועיבוד תפיסותיו בתחום החברתי-מיני, סביר כי ימשיך להיחשף למרחבים פורנוגרפיים ולשיח מיני ברשת ובאמצעי התקשורת השונים. נותר לקוות כי התהליך הטיפולי אפשר לו מבט ביקורתי על תכנים אלו. לתחושתי, הרווח העיקרי הוא שסער השיג מחדש את מעורבות הוריו בחייו; בזכות התגייסותם להדרכה הורית, הם מקיימים עמו היום שיח רגשי ומשמשים לו כתובת לעיבוד רגשות, לתיווך עולמו ולפיקוח. במפגש הסיום שאלתי את סער אם הוא יכול לנסח במשפט מה קיבל מהטיפול, והוא השיב במטפורה מהשפה הווירטואלית: "זה כמו פילטר באינסטגרם שגורם לך לראות את התמונה אחרת..."

32