מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

המיניות ברמה של נאמנות אינצסטואלית. למצב זה השלכות חמורות מאוד בילדוּת (הן מתוארות היטב בספרות המקצועית) ומגוון הגבלות מאוחרות על מיניות של המבוגר. השכיחות שבהן: כישלון בדיפרנציאציה ובנפרדות מן ההורים בגיל ההתבגרות, דיכוי מיני מלא בשל אשמה לא מודעת בנוגע למיניות בכללותה, אי יכולת להתייחס מינית לאדם אחר המציג מובחנות בריאה, פרוורסיות מזוכיסטיות שונות, נטייה פדופילית מודעת או לא מודעת, זנות ועוד. הכול תלוי בנסיבות חייו ובחוסנו של הילד המפותה. גם להצפה מינית הנגרמת רק בשל כשל בבידוד הילד מגריית יתר מינית יש לעִתים ערך של טראומה כרונית לכל דבר. אך ישנן נסיבות שבהן לחשיפה יש ערך טראומטי ראשוני - כאשר המתרחש סותר באופן בוטה את סדרי העולם המוכרים ואת תחושת היציבות הבסיסית שהילד מצפה לה וזקוק לה. התעללות מינית ואינוס הם דוגמאות קיצוניות, אך גם מצבים "קלים" יותר יכולים להיתפס ככאלו, לדוגמה - מפגש אקראי, רגעי, עם אקסהיביציוניסט בשולי גן ציבורי. כשמוסף מומנט טראומטי למפגש המוקדם עם מיניות, נוספות עוד השלכות פסיכופתולוגיות, בניגוד להשפעה של גרייה מוקדמת, שאינה נתפסת בעיני המבוגר כטראומטית. השלכות אלו תוארו בהרחבה בספרות העוסקת בנפגעי ניצול מיני, ואזכיר רק כמה מן ההשלכות הבולטות: התפתחות הפרעת אישיות גבולית, מיניות בעלת נטייה אינצסטואלית אשר הורסת את היכולת לפרידה מן ההורים בגיל ההתבגרות, הפרעות זהות מינית וזהות בכלל, ואולי החמור מכול - אובדן האמון באפשרות של קיום חברתי הוגן, יציב ובעל היגיון רציף. גריית יתר כשלעצמה מעוררת עיסוק מוקדם במימוש מיני, אך ההיבט הטראומטי

יש כדי לגרום לקריסה של התפקוד האישיותי כולו ולהתמכרות; האגו "יודע" שהדחף חסר שליטה, מוגזם וחסר גבולות, והאשמה הנגזרת היא ביטוי של מודעות זו. אנשים שנחשפו להפרעה מינית בילדותם מסתובבים עם הסוד הזה הנתפס בעיניהם כנורא מכול, והם גוזרים על עצמם בבלי דעת עונשים שונים וויתורים מיותרים הפוגעים בפוטנציאל שלהם לפתח קשר רגשי-מיני מלא. אלו אנשים שבהיותם ילדים לא אמרו להם מעולם דבר וחצי דבר, ולו גם הכללי ביותר, שיכול לעזור להם – אפילו בעקיפין – לארגן את החוויה המינית שלהם ועקב כך להיות אמיצים די הצורך לפנות לטיפול מרפא. עוד השלכה מיידית של החתמה מוקדמת היא הצפה מינית הפוגעת בתפקוד האגו של הילד, ולכן גם בהתפתחותו, בכל המישורים. החתמה מוקדמת מובילה להחצנה קבועה של המיניות, בגלוי או בסמוי, והילד אינו רוכש כלים ממשיים לאיפוק. האינטראקציה המעגלית עם המציאות החיצונית הולכת ומגבירה את תשוקתו ואת נזקקותו לפורקן ולמימוש מיני. בהיותו ילד, כוחות הריסון שלו מוגבלים אפילו ברמה של מבנה הקשרים העצביים במוחו, ובוודאי בהפנמה חלקית של גבולות, ולכן אין בכוח ההיגיון הבריא שלו כדי לעזור לו לסכור את דחפיו ולהתפנות לעיסוקים חשובים יותר (פרויד כינה מצב זה "פרצה במחסום הגירויים"). ילדים אלו מפתחים מעין הפרעות קשב על בסיס אמוציונלי לגמרי ונעשים מוסחים תמידית מכל משימה התפתחותית בשל גרייה מינית מציקה. עבור ילד כזה מגפיה של המורה לתנ"ך די בהם להסיח את דעתו לגמרי מן הניסיון לזכור את כיבושי יהושע בן-נון. אם ההחתמה נעשתה על אחד ההורים או קרוב משפחה, בשל נוכחות של פיתוי מצִדו ותביעה לנאמנות מינית, היא תקבע את

אובייקטים מפותחים יותר יוכחד בשל החרדה שהם מעוררים. דומה הדבר לילד , מצד אחד - 5 שנדרש להיות הורה בגיל הוא מסגל צורות של הורות פרימיטיבית כדי להתמודד עם המשימה, ומצד שני - הוא מפסיק להתפתח בעצמו כך שצורות מורכבות יותר ובריאות של הורות יהיו בלתי אפשריות עבורו כאשר הוא יהפוך להורה ממש. התוצאה היא שדפוסי הורות בלתי בשלים של הילד ההורי יחזרו על עצמם גם בבגרותו. החתמה מוקדמת תתבטא אפוא במין של חלקי אובייקטים, חד-צדדי, לא מפותח, אוטוארוטי, חזרתי ושאינו יכול להתמודד עם מיניות הדדית. כמעט בכל היכרות קלינית עם עולמו הפנימי הלא מודע של אדם הסובל ממיניות לא בשלה, מוטה ומסובכת בשל אי סדירות בילדות, אנו מוצאים רמה גבוהה מאוד ומעוותת של אשמה הקשורה למשאלות מיניות, והדבר בולט יותר דווקא במקרים של הביטויים הקיצוניים של הפרוורסיה. מחד גיסא, הפעולות חצופות, חריגות וקיצוניות, ומאידך גיסא, האשמה על עצם התשוקה בלתי נסבלת. הפרוורסיה כוללת תמיד גם מענה הגנתי מפני האשמה, לא רק מפני חרדת הסירוס, המשפיע השפעה של ממש על הצורה הסופית המועדפת שלה. הצפה מינית בילדות תגרום אשמה בלתי נמנעת משום שהילד מפתח בגיל צעיר חיים מיניים סמויים וחוויית קיומו מתפצלת. תחושה חריפה, נוקבת, של "ילד רע ומלוכלך" נדבקת בו ונעשית עוד מחסום, מעבר להחתמה על האובייקט החלקי, מפני התפתחות מיניות בריאה. העיניים של האחר המיני - הבריא, הפשוט - הן השיקוף המכאיב ביותר של האשמה הזו, ולכן לעולם יהיה להן ערך מסרס שביטויו התפקודי הוא הפרעות חשק ודיכוי בעוררות אברי המין. סיבה נוספת לעוררות אשמה פרימיטיבית היא השיקול הסמוי מן העין של האגו שבמין

נקודת מפגש 36