מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

מפגש מחקרי

סקירת מאמר - ילדות פוגעות מינית: הערכה וסוגיות טיפוליות איה אלמוג זקן

Vick , J ., McRoy , R ., & Matthews , B . M . (2002). Young female sex o - fenders : Assessment and trea - ment issues . Journal of Child Sexual Abuse , 11(2), 1-23. הספרותהמחקריתהעוסקתבמאפייניםשל ילדות פוגעות מינית ובטיפול בהן מועטה. המאמר סוקר את הספרות הקיימת בנושא זה ומציג ממצאים ממחקר ארצי שנעשה מטפלים 250- בארצות הברית ובדק כ קליניים במרפאות פרטיות ובמסגרות מוסדיות. המחקר בחן את אופן ההערכה והטיפול שלהם במקרים של פגיעה מינית מטפלים 19 על-ידי ילדות. רואיינו גם מומחים כדי לדלות מידע על פרופילים ומאפיינים של ילדות פוגעות מינית ועל שיטות טיפול מקובלות במקרים כאלה. הממצאים מצביעים על מיעוט הספרות והמחקרים העוסקים בנושא זה ועל צורך בכלים מותאמים לטיפול בילדות פוגעות מינית. סיכום המאמר מציג את העניינים המרכזיים בסקירת הספרות הקיימת ואת הממצאים העיקריים מתוך דיווחי המטפלים על הפרופיל של ילדות פוגעות מינית ועל דרכי הטיפול המומלצות. סקירת התופעה בספרות המחקרית רוב רובן של הפגיעות המיניות בקרב מבוצעות על-ידי 18 תוקפים מתחת לגיל בנים. ממצא זה הביא לידי קונצנזוס בנוגע לזהות המינית של התוקף בפגיעות מיניות בין ילדים. נראה שזו הסיבה לכך שיש חלל בספרות העוסקת בפגיעות מיניות

פוגעות, חשוב להתייחס אליה ולטפל בה. הספרות עוסקת בגורמי הסיכון להתנהגות מינית פוגעת בקרב ילדות– גורמיםהקשוריםלמצב האישי, המשפחתי והחברתי של הילדה לבנות הפוגעות מינית יש היסטוריה של התעללות יותר מלבנים פוגעים. במקרים רבים בנות פוגעות מדווחות שהן עצמן היו קורבנות של פגיעה מינית. בהשוואה לבנים פוגעים שתיארו התעללות קודמת, הבנות מתארות התעללות חמורה יותר, המעורבים בה היו רבים יותר (בדרך כלל בנות, נשים), וגיל הנפגעות היה צעיר יותר. עוד גורם סיכון הוא מצבן הנפשי של אותן בנות. הספרות מצביעה על קשרים חזקים בין דיכאון, חרדה ותסמונת פוסט- טראומתית לבין פגיעה מינית המתחילה בגיל הילדות המוקדמת. יתר על כן, בקרב בנות שהפגינו התנהגות מינית פוגעת אובחנו הפרעות רבות יותר - הפרעת התנהגות, חסכים רגשיים, היפראקטיביות והישגים אקדמיים נמוכים - ולעתים אובחנה יותר מהפרעה אחת. מבחינת הרקע המשפחתי של הילדות, נראה כי הסביבה המשפחתית של בנות פוגעות מינית מתאפיינת בכאוטיות, באגרסיביות, בעימותים רבים ולעתים קרובות בסביבה מינית לא מותאמת. מחקרים מראים כי רוב הבנות הפוגעות היו עדות לאלימות בין הוריהן ולהתנהגות עבריינית של ההורים, ובמשפחתן המורחבת היו תוקפים מיניים רבים. אשר לגיל התקיפה, בנים בדרך כלל מתחילים

המבוצעות על-ידי בנות. מסקירת הספרות נראה שכמעט אין עיסוק בתופעה ואין כלים מיוחדים לטיפול בה. באופן כללי, הנושא של ילדים פוגעים מינית אינו זוכה לתשומת לב מחקרית רבה. יתרה מזאת: לעִתים מתייחסים אל התופעה באופן שגוי ומפרשים אותה כחקירה מינית טבעית בקרב ילדים. התייחסות זו שכיחה יותר כשמדובר בבנות פוגעות. נראה כי הגורמים למיעוט המחקר בתחום הם חוסר הסכמה על ההגדרה “מיהן ילדות פוגעות מינית”, השיעור הנמוך של בנות פוגעות מינית מתוך כלל הפגיעות המיניות בקרב ילדים, וכן תפיסות חברתיות שגויות הקשורות להתנהגותן של בנות. ההגדרה המקובלת בארץ ובעולם לפגיעה מינית כוללת אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים. על-פי הגדרה זו, הפגיעה המינית מאופיינת בעיקר בצורת פגיעה זכרית בנקבה, ולכן אפשר לפרש את יחס החברה לפגיעה מינית של בנות כביטוי של מוסר כפול המדיר מן השיח את הפגיעות המיניות האלה. מצד אחד מדירים בנות מההגדרה על סמך העובדה הפיזיולוגית שבנות אינן מסוגלות לבצע חדירה, ומצד שני רואים בחשיפת הגוף בפומבי - שהיא צורת הפגיעה הנפוצה - התנהגות מופקרת ולא התנהגות מינית פוגעת. נוסף על כך, הקביעה אם התרחשה פגיעה מינית לרוב מבוססת על ראיות גופניות מסוימות (כגון שאריות זרע) שבנות אינן מייצרות. התוצאה היא שבנות אינן מאובחנות ואינן מופנות לטיפול בעקבות התנהגויות מיניות פוגעניות. אף שמדובר בקבוצה קטנה של

נקודת מפגש 48

Made with FlippingBook Annual report