מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

כיצדמאבחניםהתנהגותמינית לא מותאמת? “ישנן סיבות רבות לכך שילד משתמש באלימות מינית. קודם כול מדובר באלימות, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו - מדוע זה קרה. יש בקרב הילדים הפוגעים שהיו קורבנות בעצמם, ודרך התקיפה הם משחזרים את הטראומה ומבקשים שליטה. ילדים אחרים מזהים מין עם אהבה או עם אלימות. חשוב להדגיש שיש גורמים רבים ומדובר בבעיה מורכבת.” מתי התנהגות מינית בין קטינים נחשבת חריגה? “לא כל התנהגות מינית היא התנהגות מינית פוגעת. התנהגות מינית חריגה לא בהכרח פוגעת באחר. אנחנו מטפלים בהתנהגות מינית שפוגעת במישהו אחר, כאשר יש תוקף ויש קורבן או קורבנות. זו אבחנה משמעותית.” איך יודעים? “אני חושבת שבדרך כלל אנשים יודעים באופן אינטואיטיבי. העובדה שאיננו יודעים היא חלק מהקושי שלנו, הורים מבוגרים ואנשי מקצוע, להכיר בתופעה ובקיומה. אני אומרת: סמכו על האינסטינקטים שלכם. בדיוק כפי שאנחנו יודעים, כשילדים ‘הולכים מכות’, אם אלה אכן מכות או שזה משחק.” האם ישנם סימנים מוקדמים שאפשר לזהות? “ישנן כמה עניינים הקשורים באופי הפעילות המינית, כגון אבחנה בין דינמיקה של משחק לדינמיקה של כפייה ופגיעה. אנחנו צריכים לבחון את היחסים בין הילדים - הבדלי סטטוס, פערי גיל והתפתחות. יש גם סימנים הקשורים למאפיינים של הילד, אם הוא חורג מהתרבות ומהנורמות החברתיות, כגון התייחסות אל מורה כאל אובייקט מיני. כמו כן יש ילדים שיש להם ידע שאינו הולם את גילם או שנראה שהעיסוק

כך מתרגלים עם הילד זיכרון אפיזודי ומענה לשאלות. בד בבד לומדים, דרך התכנים שהילד מביא, את הרמה והיכולות שלו”, “כך, בהמשך מבהירה פרופ’ הרשקוביץ. החקירה לא נשאל ילד ‘מתי זה קרה?’ אם הוא אינו יודע למקם אירוע בזמן ואינו מבין את רצף האירועים. יש ילדים שקשה להם יותר לדבר על הטראומה ולכן ההכנה גם מרגיעה רגשית את הילד ומפחיתה חרדות. חשוב לציין שיישמנו שיטה זו גם בחקירת ילדים החשודים בפגיעה מינית, ויש פרוטוקול המותאם לילדים כקורבנות מדגישה פרופ’ הרשקוביץ. וכתוקפים”, “הנטייה המקצועית והחוקית הייתה להגן על הקורבן, בניגוד לחשוד – שיש ‘להיפרע ממנו’, אך זה לא הוכיח את עצמו במחקר. ילד הוא ילד, אם הוא חשוד ואם הוא קורבן, ולא צריך להפעיל סמכות או כוח, אלא יש לעודד אותו לדבר על האירוע ולעזור לו.” יסודות הטיפול אסתי וייס היא דמות מרכזית בתחום הטיפול. יש לה תואר שני בעבודה שנים 20- סוציאלית, והיא עוסקת כ “כרכזת בטיפול בילדים ובני נוער. תחום העבודה הסוציאלית בפנימיות פגשתי מקרים רבים של פגיעות מיניות שלא טופלו, וכך החלטתי להתמקד התמחתה במסגרות עו”ס וייס בתחום.” שונות בארץ ובארצות הברית בילדים ובני נוער עם התנהגויות מיניות לא מותאמות. כיום היא שותפה בהקמת מסגרות טיפוליות ופרויקטים שונים, וכן בהכשרת מטפלים ובהדרכתם. “אחד השירותים שהייתי שותפה להקמתם הוא מרכז ייחודי בפנימית רננים בזיכרון יעקב, לילדים פוגעים ”, היא מספרת. 12 מינית מתחת לגיל “ילדים שפגעו מינית ורמת המסוכנות שלהם בינונית ומעלה שוהים במרכז כשנתיים. זו מסגרת קצה, ונעשית בו

במיניות אינו קשור לתחומי חיים אחרים. ילדים סקרנים, וזה נהדר. לכן אם ילד שואל שאלות על מין, זה בסדר. אבל כשילד אינו מתעניין בשום דבר והוא עסוק כל הזמן רק במיניות, זה צריך להדליק נורות אדומות. ילדים שאומרים להם ‘לא’ אמִתי והם ממשיכים במעשיהם - גם זה צריך להדליק נורות אדומות. עוד אינדיקציה פשוטה היא ילד שמתלונן; בדרך כלל ילד לא יבוא ויגיד סתם כך ‘הוא תקף אותי מינית’, לכן אם ילד מתלונן צריך לשים לב ולפקוח עיניים.” תהליך החקירה "ילד הוא ילד" פרופ’ אירית הרשקוביץ מאוניברסיטת חיפה עוסקת בילדים פוגעים מינית בהיבט של חקירת ילדים. היא פיתחה מודל מיוחד לחקירת ילדים בעלי התנהגות מינית “על-פי חוק, ילדים שפוגעים פוגעת. מינית נחקרים על-ידי חוקרי ילדים ולא לא חלה 12 .עד גיל 12 במשטרה - עד גיל עליהם אחריות פלילית ולכן לא נפתח תיק מסבירה פרופ’ במשטרה אלא ניתן טיפול”, “ילדים מאופיינים בכישורים הרשקוביץ. קוגניטיביים ורגשיים מיוחדים, ולכן אי אפשר לגבות עדות מילד כפי שגובים ממבוגר. לכן פיתחנו, עם עמיתים, חקירה מותאמת התפתחותית לילדים, כלומר – חקירה המביאה בחשבון את כל המגבלות והכוחות של ילדים, כגון יכולות זיכרון, הבעה ותקשורת.” בחקירה יש שלב קדם-מהותי, שהוא יצירת קשר עם הילד. מאמנים אותו לחקירה ודוגמים את הקוגניציה שלו כדי להבין מי עומד מולנו. לכך מתאימים את לפרוטוקול השלב המהותי, החקירה עצמה. החקירה של נפגעים ושל פוגעים יש מאפיינים דומים. “הפרוטוקול מכוון את החוקר ליצור קשר עם הילד באמצעות שאלות פתוחות על תחביבים שונים, ובתוך

5

נקודת מפגש