מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

מהםהעקרונותלטיפולבקטינים שפגעו מינית? “העיקרון הראשון ד”ר אתגר משיבה: הוא הפרדה ברורה בין שלוש אוכלוסיות הן שונות – מבוגרים, מתבגרים וילדים; זו מזו בהתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית ובהבשלה המינית, ואי אפשר להקיש מאוכלוסייה אחת לשנייה. בילדים ובמתבגרים הדגש הוא על היותם נתונים בתהליך התפתחותי כל הזמן, זו אוכלוסייה דינמית, ולכן יש הבדל גדול מאוד בין גיל . אם אבחנו ילד - צריך להיות 13 לגיל 8 עם יד על הדופק ולא לנוח על זרי הדפנה. “הוא היא ממשיכה, העיקרון השני”, - לא מחפשים התייחסות אינדיווידואלית פרופיל כללי אלא מתייחסים אישית לכל פרט. חייבים לעשות הערכת סיכון וצרכים כדי לבנות תכנית טיפולית מתאימה. אני קוראת לזה ‘תפירה מאותו הבד על-פי העיקרון השלישי הוא מידות המטופל’. - כלומר הקטין הוא התייחסות כוללנית לא רק מי שתקף מינית אלא הוא ילד או מתבגר שיש לו צרכים, רצונות ומגוון תפקידים בחיים - בן, אח, חבר, ויש לו מערכות קשרים עם גורמים שונים. לכן יש לבחון גם את התחום החברתי, הלימודי והמשפחתי. נדרשת ראייה מערכתית; יש לבחון מי הם הגורמים השותפים בחייו של הקטין, הגורמים המשמעותיים לו בקהילה שאפשר לגייסם כמערכות תומכות - הורים, מורים, עובדת סוציאלית פנימייה, ראש ישיבה, מדריך של נבחרת כדורגל ועוד. ויש גם מגוון כלים לטיפול: שיחה, קבוצה טיפולית, תרפיה במשחק, תרפיה באמנות או עם בעלי חיים.” האמנה לזכויות הילד מכירה בילדים כבני אנוש בעלי זכויות ייחודיות ומגוונות. על-פי האמנה הילדות היא חלק נפרד וחשוב לעצמו, והאמנה מעמידה את הילדים במרכז העיסוק החברתי והמשפטי. הטיפול בילד תוקף מינית

עבודה ממוקדת מטרה הכוללת טיפול פרטני, קבוצתי ופסיכו-חינוכי.” על מה מבוסס הטיפול והקשר הטיפולי? “לפי תפיסתי, הטיפול מבוסס על שלושה יסודות: קבלת אחריות, אמפתיה ואמון. קבלת אחריות על התנהגויות מיניות ופוגעניות וגם על מרחבים טראומתיים שהם חוו בעצמם. כדי לשקם ילדים בעלי התנהגות פוגעת יש ללמדם לקבל אחריות גם על החלקים הפגועים שלהם, בלי קשר לסיבה לפגיעה, בד בבד עם פיתוח יכולות אמפתיות ובניית יחסי אמון. לעבודה על יכולת אמפתיה חשיבות מרכזית בטיפול, משום שילד פוגע רואה את האחר על רצף נרקיסיסטי ולא כבעל צרכים ורצונות משלו. בניית יחסי אמון חשובה גם היא, ופירושה היכולת לתת אמון, להאמין בעצמך ושיאמינו בך. זוהי רשת שמתבטאת ביכולת ההתקשרות לאחרים, זה רכיב ראשוני בהתפתחות הילד שנפגע. פעמים רבות אנחנו רואים שנקודת המשבר של הילד היא בחוסר יכולת לתת אמון בדמויות משמעותיות. נוסף על כך, מעורבות ההורים משמעותית ביותר בטיפול, והדרישה בכל טיפול היא שיכלול הדרכת הורים.” “פעמים רבות בתחילת ד”ר אתגר מוסיפה: הטיפול ישנה התנגדות, הכחשה ומינימיזציה בנוסח ‘אני רק נגעתי, לא חדרתי’. ככל שהם רואים שהטיפול עוזר להם, רמת השיתוף והרצינות עולה, ונוצרת נכונות לקשר ולשיח. יש גם עיסוק בגבולות ובנורמות – מה נכון ומה לא נכון, מה מותר ומה אסור. אם אני, המטפלת, אטשטש את הגבולות האלה, הילד הפוגע לא יעמוד נכוחה מול מעשיו, ולא יהיה ברור שמה שעשה הוא מעשה אסור. לכן אני אומרת ‘תראה מה עשית’ ומפרטת בבירור את מה שהוא עשה, כדי שהגבולות לא יישארו מטושטשים. צריך להגיד את האמת – באמת.”

ממוקם על קו התפר העדין בין הניסיון לקדם את טובתו לבין ההכרה בזכויות של נפגע התקיפה והשאיפה להגן על הציבור הרחב. עבודה על-פי האמנה לזכויות הילד וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעלה את השאלה כיצד אפשר לתת טיפול כפוי ולשמור על זכויותיו של הילד. “התהליך הטיפולי מסבירה ד”ר אתגר: במרכז מתבצע לאור האמנה, מתוך התחשבות בארבעת עקרונותיה: עקרון השוויון, עקרון טובת הילד, עקרון החיים וההתפתחות ועקרון ההשתתפות. כמו כן ההתייחסות לילד היא הוליסטית. הטיפול מפתח את ערכו העצמי של הילד המטופל ואת תחושת הכבוד שלו, מתוך הכרה באחריות למעשיו וכבוד לזכויות הזולת. עקרון השוויון מתפרש על מכלול מאפייניו של הילד, ואסורה אפליה על רקע כלשהו. אשר לטובת הילד, השאיפה היא לשקול את מלוא הזכויות, האינטרסים והצרכים של הילד, תחושותיו, רצונותיו, גילו, כישוריו ומאפייניו האישיים. השאלה שמנחה את מקבלי ההחלטה היא מה יהיה טוב לילד המסוים הזה ומה ישפר הרציונל המנחה את מצבו הספציפי. טמון באמונה עמוקה ביכולתו של הילד להשתנות כאשר ניתן לו טיפול הולם. לרבים מהילדים התוקפים מינית הטיפול במרכז מהווה הזדמנות אמִתית - אולי יחידה - לשינוי קוד ההתנהגות.” האם ישנה "התמכרות" בקרב קטינים פוגעים מינית או שזו אפיזודה חולפת? “התחום הזה עובר כל הזמן שינויים. היום לא נהוג לדבר על התמכרות. יש מחקרים שמראים ממצאים אחרים - קטינים שפגעו מינית דומים למבוגרים

נקודת מפגש

6