מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8
מערכת יחסים של התקשרות בטוחה עם תינוקה. כמו כן אפשר להציע לאם תמיכה חברתית, כגון טיפול קבוצתי עם עוד אימהות נוספות הסובלות מדיכאון לאחר לידה. טיפול זה עשוי להיות יעיל ולספק קבוצת הזדהות ותמיכה לאם. מודל טיפולי חדש יחסית פועל בגישה דיאדית, האם והתינוק נוכחים יחדיו בחדר הטיפולים. כך מתאפשרת התבוננות מקרוב על מערכת היחסים בין האם
התגובות של התינוקות היו קורעות לב: בתחילה הם היו מופתעים, אחר כך ניסו לעשות פרצופים כדי לעורר את תגובת האם. כשגם זה לא עזר הם החלו לבכות בכי תמרורים, שנפסק רק לאחר שהאם קיבלה הוראה לחזור לתגובותיה הרגילות. המסקנה מהמחקר הייתה כי בזמן בטיפול בו התינוק זקוק לפן הרגשי, ובלעדיו הוא איננו מרגיש את נוכחות המטפל.
השפעת דיכאון האם על התפתחות התינוק וניסוי הפנים הקפואות מזה כמה עשורים ידוע שתינוקות מתפתחים בתוך הקשר שלהם עם הדמויות המשמעותיות להם. ככל שהדיכאון לאחר הלידה עמוק יותר, השפעותיו השליליות על התינוק ועל התפתחותו גדולות יותר. כשהאם מנותקת ומנוכרת מהתינוק הוא עשוי לחוות רמות גבוהות של דחק ופניותו לחקור את סביבתו תיפגע. על כן תהיה קשה יותר התפתחותו הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית. יעל סגל, פסיכולוגית קלינית בכירה, פסיכואנליטיקאית ומנהלת היחידה הטיפולית במכון לקשר הורה-תינוק ע"ש זיאמה ארקין במרכז הבינתחומי בהרצליה מסבירה שעבור התינוק הקשר עם האם הוא עניין הישרדותי, וכבר מראשית החיים הוא חייב לקבל ממנה תגובה לבכי, למבט או להיצמדות. התינוק זקוק לתגובתה כדי לדעת שיש מישהו ששומר עליו. יותר מזה, תגובת האם לתינוק נותנת לו הרגשה שהוא קיים. כשהאם איננה מגיבה, פ חת ביטחון של התינוק במידה רבה. בעקבות זאת נשאר התינוק בתפיסה הישרדותית, ולא פנוי לתפיסה התפתחותית, וזאת מכיוון שתינוק פנוי לבחון את העולם, להתייחס לגירויים ולהתפתח רק לאחר שצרכיו הבסיסיים מולאו. כשהתינוק נמצא במצב של תפיסה הישרדותית, התפתחותו, בכל מובן, נפגעת. חיזוק לדבריה מביא החוקר אדוורד טרוניק, חוקר מרכזי בתחום יחסי Tronick & (ראו: ההתקשרות בין הורה לילד, באמצעות סדרת ניסויים ) Weinberg, 1997 הראה טרוניק כיצד תינוקות נכנסים למצוקה כשאימהותיהן המנותקות אינן מראות כלפיהן מבע פנים. אחד הניסויים המפורסמים של טרוניק המוכיחים זאת Tronick, Still ( ניסוי הפנים הקפואות הוא ראו קישור ברשימת Face Experiment המקורות) במהלך הניסוי שיחקו אימהות עם תינוקן במשך דקות ספורות, לאחר מכן קיבלו הוראה לשנות את הבעת פניהן להבעה קפואה וחסרת רגש, "פני פוקר".
צילום מסך
: תמונה מתוך הסרטון המתעד את הניסוי של טרוניק. ניסוי הפנים הקפואות
הקפואות : https://www.youtube.com/watch?v=ap .) דבר המחקר חיקה את התנהלותן של א י ה מהות סובלות מדיכאון לת בתינוק , אך בפועל אינ נ ה נוכחת מבחינה רגשית . ככל שהאם מ ו ת לב השניים כנס ילה ים עלול למעגל קסמים , שבו התסכול ר צוניים של התעללות ופגיעה בתינוק . לאמיתו של דבר המחקר חיקה את התנהלותן של אימהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה, שבשלו האם כן פועלת ומטפלת בתינוק, אך בפועל איננה נוכחת ככל שהאם מגיבה מבחינה רגשית. פחות, כך התינוק דורש יותר תשומת לב והשניים עלולים להיכנס למעגל קסמים, שבו התסכול רק הולך וגובר ועלול להוביל למצבים קיצוניים של התעללות . ופגיעה בתינוק הטיפול בדיכאון לאחר לידה מתוך הסרטון מתעד ה את הניסוי לתינוק ובעקבותיו שיפור ההתקשרות ביניהם (קפלן וקפלן). כאמור מחקרים לגבי יעילותו של טיפול בדיכאון לאחר לידה הראו שכל סוגי הטיפולים שלעיל יעילים בהפחתת תסמינים דיכאוניים אצל אימהות, בשיפור תפיסת המסוגלות האימהית העצמית של האימהות, בשיפור הקשר הנפשי והפיזי בין האם לתינוק, וכמובן, בסופו של דבר, בהוצאת האם ממצב הדיכאון ומעבר לתפקוד תקין .)2010 , (רומם הקשר בין אלימות במשפחה לדיכאון לאחר לידה הקשר בין אלימות במשפחה לדיכאון לאחר לידה קיבל משנה תוקף במגוון . למשל, מחקרים שנערכו בישראל ובעולם ) מביא מחקר שנערך 2011( פרכטר בשישה בתי חולים ציבוריים במלבורן, אוסטרליה. במחקר זה נבחרו נשים לאחר לידה ראשונה, שהיו במעקב בתקופת ההיריון. בקרב נשים אלה השיעור הגבוה ביותר של הדיכאון לאחר לידה נמצא אצל כבכל מקרה של דיכאון חריף, גם בדיכאון לאחר לידה, הטיפול היעיל ביותר לדעת המטפלים הוא שילוב של טיפול פסיכותרפויטי (הטיפולים הנפוצים הם טיפול דינמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי) ושל טיפול תרופתי נוגד דיכאון. מובן שכל אחד מהטיפולים הללו בנפרד עשוי להיות יעיל, אך במידת האפשר רצוי לשלב ביניהם. חשוב שבטיפול הרגשי יינתן מקום להעצמת הרגשת המסוגלות ההורית של האם על מנת שתוכל לפתח
טרוניק
של
תמונה
16
Made with FlippingBook flipbook maker