מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

"מעין משפט שלמה" על הפרדה בין פוגע לנפגע במערכת החינוך אלה שורץ

הוגש ערעור לבית המשפט 2013 בשנת העליון בנוגע להחלטה בית-ספרית להעביר תלמיד לבית ספר אחר על רקע חשד שפגע פגיעה מינית. הערעור הוגש 1 לאחר שבית משפט לעניינים מנהליים החליט להשאיר את החלטת ההעברה על כנה. בית הספר החליט להפריד בין שני התלמידים לאחר שאחד מהם התלונן במשטרה שהאחר פגע בו מינית. אף על פי שתיק החקירה נסגר מחוסר ראיות, סבר צוות בית הספר כי אי-אפשר לבצע הפרדה יעילה בתוך בית הספר והתרשם כי מצבו הנפשי של התלמיד שחווה פגיעה אינו מאפשר לו ללמוד בכפיפה אחת עם התלמיד החשוד כפוגע. בית המשפט העליון קבע שהחלטת בית הספר סבירה, ואימץ את השיקולים החינוכיים של אנשי המקצוע באשר לסיבות ההכרחיות לביצוע ההרחקה. בית המשפט הסביר שבהכרעתו הוא אינו דן בסוגיית האשמה, אלא מנסה להחליט אם החלטת הרשות החינוכית היא החלטה בלתי סבירה באופן המאפשר לבית המשפט להתערב. בית המשפט העליון קבע כי הפרדה בתוך בית הספר עלולה להעצים את המתח, והביא בחשבון את פגיעותו של הנפגע בשל מאפייניו האישיותיים. פסק דין זה הוא דוגמה לשאלות הקשות שמעלה הנושא של הפרדה בית-ספרית הילה על רקע פגיעה מינית. הריאיון עם סגל, ראש היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובבני נוער בשירות הפסיכולוגי , חושף הייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך

אותנו לדילמות הרבות של אנשי מערכת החינוך בבואם להתמודד עם מקרי פגיעה מינית ומרחיב בנושא. במהלך הריאיון מתארת סגל את המדיניות היום בנוגע לאופן ההתמודדות של בתי ספר וגנים עם הנושא הסבוך הזה ואת הדילמות הרבות שהוא מציג לאנשי המקצוע.

הדילמה: האם להוציא את החשוד מהמסגרת החינוכית

: קיים חוזר מנכ"ל "מיתולוגי" שבו סגל מידע רב על מדיניות בנושא של פגיעות מיניות ויש בו רק פסקה אחת קטנה בנושא ההפרדה. אולם ככל שנקפו השנים, השאלה של הוצאת תלמיד מבית הספר נעשתה לבעיה מרכזית מאוד בדיונים בבתי הספר. מדובר במצב רגיש וטעון, מעין משפט שלמה. בתי הספר צריכים להכריע. מצד אחד עומד בדרך כלל התלמיד הנפגע או הוריו, הדורשים להוציא את התלמיד המואשם בהתנהגות פוגעת, ומהצד השני עומדים ההורים המתנגדים להוצאה. יכול להיווצר מצב, שאין אנחנו רוצים בו, שבית הספר יחליט על הוצאת הילד החשוד ובכך כאילו קבע שהייתה פגיעה מינית, כשבעצם מדובר רק בחשד לפגיעה. פעמים רבות איננו יודעים מה באמת קרה, ולפעמים גם המשטרה לא יכולה להחליט, סוגרת את התיק מחוסר ראיות ואי-אפשר לדעת אם אכן הייתה פגיעה. היו כמה מקרים של חשד לפגיעה שהגיעו לדיון בבית משפט, התיק נסגר מחוסר ראיות, ובית הספר היה צריך

הילה סגל

להחליט אם להוציא את התלמיד החשוד מבית הספר ולהעביר אותו לבית ספר אחר. הפרדה על רקע פגיעה מינית היא נושא סבוך ובית הספר צריך למצוא את שביל הביניים בין הנפגע, שעבר חוויה קשה לכאורה, לבין ניסיון לעזור לקטין עם התנהגות מינית פוגעת כדי שההתנהגות הזאת לא תחזור על עצמה. בהקשר הזה חשוב לומר שקטינים שונים ממבוגרים, וככל שגילם צעיר יותר חשוב ללמד אותם איך להתנהג כדי שההתנהגות הפוגעת לא תישנה. היום יחס הציבור הפך חד-ממדי וכל טווח ההטרדות והפגיעות המיניות נחשבות דומות. הטרדה מילולית, הטרדה מינית ואונס אינן זהות, ואי-אפשר לשים את כולן בסל אחד.

, במטרה להסמיך את בית המשפט המחוזי 2000- הוקמו בישראל מכוח חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס בתי המשפט לעניינים מנהליים 1 (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) לדון בעניינים מנהליים שנדונו בעבר בבג"ץ. מכאן אף המקור לכינויו של בית משפט זה "בג"ץ קטן".

28

Made with FlippingBook flipbook maker