מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

דבר העורכות היא לחשוף נקודת מפגש מטרת העיתון את קהילת אנשי המקצוע, העובדים עם ילדים ובני נוער, להיבטים שונים של התעללות והזנחה בילדים. תרומת העיתון היא ביצירת תשתית להידברות, לשיתוף פעולה ולתיאום בין המערכות באמצעות חשיפה למידע בנושאים חשובים וחדשניים המעסיקים את הקהילה המקצועית בהתמודדותה עם התופעה. זה המקום להיפרד מחברתנו פרופ' ענת זעירא, ראש תחום המחקר וההערכה במכון חרוב, שהייתה העורכת הראשית בשנים האחרונות ותרמה נקודת מפגש של רבות לעיצובו לתכניו ולמקצועיותו. את פרופ' ענת זעירא תחליף יפה ציונית. בכל שנה אנו מפרסמים שני גיליונות: גיליון אחד עוסק בנושא מסוים, כגון הגנה על ילדים במציאות תקשורתית ), התעללות בין ילדים 7 משתנה (גיליון ) ורצח ילדים במשפחה (גיליון 5 (גיליון ); הגיליון השני הוא גיליון שמופיעים 3 , מביא 8 בו מגוון נושאים. גיליון זה, גיליון לקוראים מגוון כתבות בנושאים שונים. הכתבה הראשונה בגיליון זה עוסקת אם אימהות לילדים נפגעי גילוי בשאלה . עריות מצד האב יודעות תמיד על הפגיעה הכתבה עוסקת באם השותקת. בשתיקתה של האם היא בעצם משתפת פעולה עם האב ומונעת את הפסקת הפגיעה בילדהּ, מעשה המתפרש בעיני הילד ובעיני רבים סיגל אוסטר- בחברה כבגידה. הכתבה של מתארת את מורכבות העניין. קנב ילדים רבים, שהיו חשופים לפגיעה, נמנעים מלחשוף את הפגיעה בהם. הכתבה מתארת את פרוטוקול איילת רוזנטל של (מדריך החקירות 2014 החקירה המעודכן ושל ילדים 14 החדש) של ילדים עד גיל ואנשים עם מוגבלויות. הפרוטוקול נועד לסייע בידי החוקר כשילד לא מוכן לחשוף את הסוד בעת החקירה, אף על פי שיש ראיות מוצקות לפגיעה. בכתבה ריאיון עם מיכל ברייטמן, המפקחת הארצית והאחראית על הפיתוח המקצועי בשירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. נושא שעלה לא אחת לכותרות, וחולל סערה גם בקרב אנשי מקצוע, קשור

לזיכרונות מודחקים של נפגעי גילוי עריות. לאחרונה עלה הנושא בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין בני שמואל, אב שנאשם בגילוי עריות בבִתו פורסת עורכת הדין תמר פרוש ורד. בפנינו את שיקולי בית המשפט ואת נימוקיו להחלטה להרשיע את האב על אף שהזיכרונות שגרמו להרשעה היו זיכרונות מודחקים. תופעת הדיכאון לאחר לידה היא תופעה שכיחה בהרבה ממה שנהוג לחשוב. מתוך מתמודדות 10%-15% , כלל היולדות עם הבעיה. ההתפתחות הקוגניטיבית וההתפתחות הרגשית של תינוק לאם הסובלת מדיכאון לאחר לידה עלולות להיפגע עד מאוד. אנשי המקצוע בתחום ההתעללות בילדים ממעטים לעסוק בתופעה כואבת זו, אף שהשפעתה על הילדים היא ארוכת שנים. כתבתה של מתארת את השלכותיו ישראלה דנינו הקשות של דיכאון לאחר לידה על התינוק, על הקשר שלו לאלימות במשפחה וכיצד משרד הבריאות מתמודד עם התופעה. נדמה היה כי קולות מלחמת צוק איתן כבר נדמו, אך נראה שהתמודדותם של ילדים נפגעי התעללות בזמן המלחמה ירדן יצחקי טרם הסתיימה. כתבתה של מתארת את ההתמודדות עם מצב החירום שהיה בישראל בעת מבצע "צוק איתן" של החניכים והצוות בפנימייה פוסט- אשפוזית לילדים נפגעי התעללות והזנחה. עד לפני כמה שנים קשה היה לחברה החרדית לחשוף פגיעות בילדים נפגעי התעללות הן משום סגירותה מרצון הן משום חוסר האמון שלה כלפי מוסדות המדינה. עם השנים, ובייחוד בשנים האחרונות, התחולל שינוי דרמטי בתודעת המנהיגות הרוחנית של החברה החרדית מצד אחד, והתאמת התערבות רגישת התרבות של אנשי המקצוע מצד אחר. בשנים האחרונות החלה החברה החרדית לשתף פעולה באיתור, בזיהוי ובטיפול בילדים נפגעי התעללות מינית מיקי מילר ופגיעות אחרות. כתבתן של עוסקת בשיתוף פעולה ואסתי הומינר מופלא בין רבני הקהילה לבין אנשי מקצוע בתחום הטיפול בילדים חרדים.

יפה ציונית

נעמי גוטמן

נושא הפגיעה בין ילדים עולה לא אחת באמצעי התקשורת וגורם לסערה בציבור הרחב ובקרב אנשי מקצוע. אנשי המקצוע במערכת החינוך עוסקים בין היתר בשאלה כיצד יש לנהוג כשהפוגע והנפגע אלה לומדים זה לצד זה. כתבתה של עוסקת בנושא הטעון של הפרדה שורץ בין פוגע לנפגע בתוך מערכת החינוך, ובה היא מראיינת את הילה סגל, ראש היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובבני נוער בשירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך. הכתבה עוסקת בקושי הרב של אנשי מערכת החינוך לפעול כשמתרחש אירוע שיש בו חשד לפגיעה ובטרם נקבע חד-משמעית שהפגיעה אכן התרחשה. ד"ר שירלי בן שלמה כתבתה הבאה של חולקת כבוד לחנה סלוצקי ושוש צימרמן, שתי נשות מקצוע מרשימות ופורצות דרך. חנה סלוצקי הייתה העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, ושוש צימרמן, היועצת את 2008 החינוכית הוותיקה, ניהלה עד היחידה למניעת התעללות בילדים ובנוער במשרד החינוך ועד ספטמבר האחרון את האגף לתכניות סיוע ומניעה במשרד החינוך. כתבת הריאיון הזאת פורסת לפנינו את הדרך המקצועית של שתיהן, את ההתפתחות שחלה בתחום ילדים נפגעי התעללות בישראל, ואת האתגרים הניצבים היום בעיניהן, לאנשי המקצוע בתחום. גם אנחנו נפרדות משתי נשות מקצוע מרשימות אלה בהערכה רבה על פועלן הרב. מחקרים מלמדים על אחוז ניכר של ילדים המעדיפים, מסיבות שונות, לא לחשוף את המצוקות שנחשפו אליהן בביתם, אם ישירות בהיותם קורבנות, או בעקיפין בהיותם עדים לאלימות בבית.

Made with FlippingBook flipbook maker