דו"ח הועדה הציבורית - לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות - 2021

אסטרטגיית הפעולה של הוועדה 1.3

– הוועדה פעלה בפריסה נרחבת ככל האפשר תפוצה ופנתה לחלקיה המגוונים – מבחינה גיאוגרפית ומבחינה חברתית – של החברה הישראלית. קול קורא מטעמה פורסם בחמש שפות (עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית), וקרא לנפגעות ולנפגעים מכל ההקשרים החברתיים במדינת ישראל לשתף פעולה עם הוועדה; הוועדה פנתה לנפגעות ולנפגעים באמצעות פרסום ברשתות חברתיות, בעיתונות וברדיו; בשותפות משרד הרווחה הופצו פליירים במרכזים טיפוליים בכל רחבי הארץ; פעילים בחברה הערבית ובחברה החרדית גויסו לפעילות הוועדה וסייעו לנפגעות ולנפגעים בהגעה ובאיסוף עדויות. – הוועדה פעלה לאיסוף עדויות מכל מי איסוף עדויות שעבר פגיעה מינית בילדות. היא בחרה לשים במרכז הדיון את הנפגעות ואת הנפגעים וללמוד מחוויות חייהם ומסיפוריהם כדי ללמוד אילו שינויים יש להוביל במדיניות, בדרכי הטיפול ובדרכי המניעה של פגיעה מינית בילדים. לחשיבות של איסוף העדויות היו שני רבדים: (א) למידה מסיפורי החיים והפגיעה והסקת מסקנות; (ב) העמדת פלטפורמה לנפגעות ולנפגעים להעיד על הפגיעה שעברו, להישמע לפני חברי הוועדה ולעשות אותם עדים לסיפורי הפגיעה. הוועדה פעלה בשיתוף עם הנפגעות והנפגעים ואיתם יצרה מין ראש 18 חץ לשינוי. הוועדה אספה עדויות מבגירים מעל גיל ). העדויות 18–0 שעברו פגיעה מינית בילדות (בגילים ) באמצעות טופס מקוון; 1( : נאספו בשלושה אופנים ) בפגישה אישית עם חבר הוועדה או עם פעיל בה; 2( ) בשימוע פרטי לפני כל חברי הוועדה. כל נפגעת 3( ונפגע בחרו את האופן שבו נוח להם לספר את סיפור החיים ואת סיפור הפגיעה שלהם. – מסירת עדות בטופס מקוון טופס עדות מקוון נעשתה בכניסה לטופס מאובטח באמצעות קישור ייעודי. טופס העדות היה זמין בחמש שפות והנפגעות והנפגעים יכלו למלא בו פרטים על הפגיעה שחוו, לספר באופן חופשי את הסיפור שלהם ולכלול בהם מסרים שרצו להעביר לחברי הוועדה בעקבות ניסיון החיים שלהם וחוויותיהם. בטופס הייתה אפשרות להתייחסות ספציפית למסרים בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך והמשפט או מסרים לקהילה ולחברה. הטופס היה אנונימי, והנפגע או הנפגעת לא נדרשו

לציין את שם או פרטי קשר, אך הייתה להם אפשרות לבחור ולציין את הפרטים. בטופס יכלו הנפגע או הנפגעת לבקש לשוחח עם חברי הוועדה או ליצור איתם קשר. – העדים יכלו לבחור לתת עדות פגישה אישית בפגישה אישית או טלפונית עם חבר ועדה. בפגישה נערכה היכרות עם חבר הוועדה ונשמעה העדות על סיפור הפגיעה האישי של הנפגע או הנפגעת. בפגישה סיפרו הנפגע או הנפגעת במילים ובליווי חבר הוועדה את סיפורם וקיבלו הזדמנות להעביר מסר שהיו מעוניינים להעביר לחברי הוועדה כדי ליישמו בהמלצות לשינוי מדיניות ובחשיבה על יצירת מענים. פגישה אישית אפשרה לנפגע או לנפגעת למסור עדות לפני חבר הוועדה ולעשותו עד לסיפור הפגיעה. לעיתים היה זה המפגש הראשון של העדים שבו סיפורם וקולם נשמעו. – בשימוע פרטי התאפשר לנפגעים שימוע פרטי ולנפגעות להעיד לפני כל חברי הוועדה; להשמיע את סיפורי חייהם; לשוחח עם כל חברי הוועדה על הנושאים הרלוונטיים לסיפור ולהביע את דעתם בעניין השינויים שעל הוועדה לקדם. למעמד השימוע הפרטי הייתה חשיבות מיוחדת משום שבו כל חברי הוועדה יחד נעשו לעדים לסיפור.

הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות

13