דו"ח הועדה הציבורית - לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות - 2021

הדברים 'בשקט' ולמעשה רק מחמירה את המצב. ד. גם במידה שהיועצת תחשוב שיש מקום לבדוק לעומק וללוות את הילדים באופן רגשי, היא תיחסם על ידי החוק הדרקוני והצורך שמבטל את הילדים – להימנע מזיהום חקירה". "בנוסף, על בית הספר להתערב וללוות את הילד שחשוד כנפגע. עד היום בית הספר כמעט שלא מתערב וללא תלונה או הלשנה לחוק ילדים ונוער, בית הספר מיוזמתו לא יבדוק בכלל מה קורה עם הילדים". הנפגעות והנפגעים העלו קול חזק בנוגע ללקונה הקשה הקיימת ברצף ההתערבות מרגע חשיפת הפגיעה, ושוב חידדו דרך השימוש במילים "קידוש החקירה" את הפגיעה הקשה בילד, שבסיכומו של דבר, בנוהל הקיים וברצף שבין הרווחה לחינוך – נותר לבד! מתוך עדויותיהם של הנפגעים והנפגעות עולה בבירור ההכרח שביסוד מערכת הגנה על ילדים שתקבל עליה אחריות מלאה: "לחברי ועדה: תשנו מהיסוד את הטיפול בילדים. כל האמצעים כשרים. תגרמו לילדים לחזור ולתת אמון במערכת. שלא יפקירו אותם כפי שאני הרגשתי שהפקירו אותי". "קשה מאוד לספר, במיוחד שזה פעם ראשונה ובצורה כזו וכו'. היה עוזר שהיה נשאר קשר עם מישהו מהמערכת שם, שמעדכן, מתעניין, לא כי הם נחמדים, אלא כחלק מנוהל ממש, ששנינו יודעים על יום שבו הם מתקשרים, או מעדכנים, להבין יותר מה הנוהל בכל דבר, לעטוף יותר. אולי איש טיפול שמטעמם, שמהווה גשר בין המשטרה למתלונן, שמסביר לחוקר מה מרגיש המתלונן, שיכול להוות תמיכה, עטיפה וגב". לסיכום, מתוך העדויות של הנפגעות והנפגעים עולות כמה המלצות פרקטיות בנוגע לשינוי שיש לערוך במערכת הרווחה כדי לקדם את ההגנה לילדים ואת ) יש 1( : ההתערבות עבורם בעקבות פגיעה מינית לקדם מערכת רווחה מיודעת זכויות ילדים שתוביל לקבלת החלטות מבוססת זכויות ילדים ולתהליכי התערבות שמשלבים את השתתפותם של ילדים

גם שפעמים רבות הפגיעה נעשית תחת מעטה ואשליה של אהבה ואכפתיות".

"בתקופה שלי, החקירה נעשתה במשטרה ועל ידי חוקר. היום אני יודעת שהרבה חוקרים בבית לין, למשל, עם יותר נגישות לילדים ועם נוכחות ומעטפת של עובדים סוציאליים". "חקירת ילד/ה חייבת להיות ברגישות מקסימלית, מתוך הבנה שהילד/ה לא יספרו הכול. והם גם לא זוכרים הכול, לפעמים. וייתכן אף שהם ידחיקו את האירוע ויזכרו פרטים מעטים. עדיף חוקר לילד וחוקרת לילדה". הנפגעות והנפגעים הדגישו בעדויותיהם את ההכרח למעטפת בחוויית החקירה (וציינו כדוגמה מוצלחת מאוד מבחינתם את מרכזי ההגנה), את ההכרה בכך שתהליך חקירה, בעיקר בעקבות פגיעה מתמשכת, חייב להכיר בטראומה ולהיות מיודע טראומה באסטרטגיות שלו וכן הדגישו שתהליך החקירה חייב להיות מונגש להקשרים שונים של החברה הישראלית, למשל למציאות חייהם של ילדים מהחברה החרדית והחברה הערבית.

רווחה ומשפט 3.4.2.2 |

"שפרקליטה תיפגש עם נפגעת העבירה. גם קטינה. זה קריטי. שהפרקליטות לא תסתמך רק על הרווחה כדי לבדוק את מצב הקטין... ולמה ?? אם יש פגיעות 14 בכלל יש הגנה רק עד גיל בתוך המשפחה, זה לא רלוונטי. אני לא 'זכיתי' לקבל חוקרת ילדים".

רווחה וחינוך 3.4.2.3 |

"ידיהם כבולות. גם כאשר איש חינוך מבחין בסימנים המעלים חשד לפגיעה, הוא בדרך כלל יהסס מלדווח, א. מאחר שיש תמיד את החשש שנאשים 'סתם' מישהו וייעשה בלגן ורעש ואולי זה כלום. ב. אין באמת מערכת מסודרת של פרוטוקול מה קורה לאחר שמורה מעביר דיווח על חשד כזה. ג. פעמים רבות היועצת בבית הספר תחשוב שיש בידה אפשרות ל'סדר' את

הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות

44