דו"ח הועדה הציבורית - לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות - 2021

פלילי את הסיבות שהרתיעו אותן מלעשות זאת. חלקן מתארות מפגש עם נפגעות עבירה שכן התלוננו ודיברו על הנזק שאירע להן עקב כך, חלקן חששו שלא יצליחו לעמוד בכל הנדרש מהן בהליך וחלקן שוחחו על ענישה לא מספקת שלא "שווה את הטרחה הגדולה" שבהשתתפות בהליך. כך מתארות נפגעות: "בתקופה ההיא גם קראתי על איך נשים מכנות התמודדות במערכת המשפט כ'אונס שני' ועל כמה לא שווה לפרק את עצמך לרסיסים מול אנשים". "נפגשתי עם נערות שעברו את התהליך בבית משפט וחזרו מפורקות, חלקן עם החמרה , אחת אושפזה במחלקה PTCD בסימפטומים של פסיכיאטרית לאחר ניסיון אובדני בערב שלאחר מתן העדות". "אני לעולם לא אתלונן כי ראיתי מה קורה. האשמת הקורבן. [...] ואולי גם אתם לא תאמינו בגלל מה כותבת. אז כנראה שזו סיבה שלא אתלונן". "אם לא אגיד בדיוק כמו שזה היה אני שקרנית וכלום לא אמיתי. זה הסיבה שלא אלך למשפט כי אם אטעה יעשו ממני סלט". "ואז להסתגר חודשים בחדר כי פרקת משהו שקשה לדבר עליו כל כך לעומק, בשביל שמי חודשי עבודות שירות 3 שעשה לך את זה יקבל במקרה המחמיר יותר... אבל עדיין, מפחדת, חודשי 3 מפחדת לאסוף כוחות נפשיים בשביל עבודות שירות". מסרים למערכות אכיפת החוק והמשפט 3.5.4 התאימו את ההליך למאפייני העבירה ולמאפייני 3.5.4.1 | הנפגעים "אני חושבת שצריך לשנות את כל צורת מתן העדות שלא תהיה סביב חקירה משטרתית. שאנשי מקצוע עם רקע טיפולי יעשו את זה".

"הייתה שופטת מדהימה, נתנה לאבא שלי לדבר, לי לדבר – הצבעתי עליו, אומנם לא הצלחתי להישיר מבט, אבל אמרתי שהוא הטריד אותי. פעם ראשונה שהרגשתי עם כוחות... יצאתי בתחושה טובה, השופטת האמינה לי, כולם האמינו לי". חלקם אף ייחסו את עצם הגשת התלונה לצורך זה:

"הגשתי תלונה על אחי – רק רציתי שיגידו שאני אומרת אמת".

צורך בצדק 3.5.2.2 | פונים ופונות לוועדה שתיקם הגיע להרשעה הביעו את רצונם למיצוי הדין עם הפוגע שלהם. "במהלך השהות שלי בתוכנית נאנסתי 'רק' פעם אחת. הגשתי תלונה, עבר תחנה ליחידה לפלילים מיוחדים, היו תמונות, ערכת אונס, עדות נתמכת, הבן אדם היה בכלא עם עבר פלילי, השתחרר , התיק נסגר מחוסר אשמה... שבר אותי". 2015 ב־ רצון למיצוי הדין באמצעות ענישה הולמת: "כשהייתי בצבא הגשתי תלונה, כי הוא קיבל רק חמש שנים על שני מעשה אונס האחיות האחרות. רציתי שיקבל יותר". "לא היה צורך בעדות במשפט כי הוא הודה ברוב הדברים. וכמובן ושבמדינה כמו שלנו, המשפט חודשי עבודות 9 נמשך שנה, כשבסופה הוא קיבל שירות, שגם מהם הוא התחמק. כיום אנחנו לא בקשר איתו. אף אחד מהמשפחה". שנים לאחר הסדר 5 "מי שפגע בי ישב בכלא טיעון שכעסתי עליו מאוד. לא הסכמתי להסדר, אך הפרקליטות לא שאלה לדעתי". "לא התלוננתי" – החשש ממחירים בהליך 3.5.3 הפלילי בכמה עדויות תיארו נפגעות שלא השתתפו בהליך

"יש הרבה שכחה, בלבול, חוסר במילים –

הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות

47