דו"ח הועדה הציבורית - לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות - 2021

סיכום הדוח והמלצות הוועדה 6

החוויה הבולטת ביותר שעולה מתוך עדויותיהם של הנפגעות והנפגעים היא חוויית הבדידות הקשה אל מול הפגיעה. ילדים שחוו פגיעה מינית וחיים במדינת ישראל מרגישים מכל המערכות סביבם, הן המערכות הפורמליות והן המערכות הלא פורמליות בחייהם, חוסר נראות, הוקעה, הדרה, אי־שוויון ואי־מימוש זכויות. הנפגעות והנפגעים שיתפו בחוויות קשות אל מול המערכות, שנוסדו כדי להגן עליהם, אך בפועל ייצרו עבורם חוויות ששחזרו את הטראומה ואף ייצרו טראומות נוספות. חוויית הבדידות הקשה מועצמת אף יותר כשמדובר בילדים שעברו פגיעה מינית בתוך המשפחה. במקרים אלה הילדים שמצאו כוחות נפש לחשוף את הפגיעה נאלצים להתמודד עם אובדנים רבים כשהם ניצבים לגמרי לבדם אל כל מי שקיים בחייהם ומוקעים אל תוך בדידות תהומית שנעשית נחלתם לאורך חייהם. הזעקה הגדולה ביותר בקרב העדויות של הנפגעות והנפגעים עולה בנוגע למערכת הבריאות, מפני שלעומת המערכות האחרות שהילד נמצא עימן במגע לזמן קצר או מוגבל, עם מערכת הבריאות יש ממשק מיום הלידה עד יום המוות, והוא כולל חשיפה, אינטימיות, מגע ועירום. דווחו ליקויים של צוותי מערכת הבריאות ביכולת לאתר ולאבחן פגיעה מינית בילדים ולקשר בין פגיעה מינית בילדות לבין בעיות רפואיות כגון כאבים חוזרים, בעיות עיכול, בחילות, בעיות גינקולוגיות ודלקות חוזרות. יתרה מכך, פעמים רבות רפואת הילדים בקהילה ואף רפואת חירום הייתה יכולה לזהות ואולי אף למנוע פגיעות חמורות שילדים חוו, אך נכשלה לעשות זאת. עוד דיווחו נפגעות ונפגעים על טיפול לקוי ויחס סטיגמטי בשל דעות קדומות כלפי נפגעות שלהן אבחנות פסיכיאטריות, הן מצד מערכות לבריאות הנפש והן מצד מערכות הבריאות. יחס זה התבטא פעמים רבות במענה מזניח ואף מסכן של המערכת. זאת ועוד, הנפגעות והנפגעים הדגישו בעדויותיהם את ההתנהלות הפוגענית של מערכת בריאות הנפש אל מול נפגעי פגיעה מינית ואת המענים הטיפוליים

פגיעה מינית בילדים היא בעיה חברתית רחבת היקף שלה השלכות קשות וארוכות טווח. ההתייחסות לתופעה של פגיעה בילדות צריכה להתאפיין בהסתכלות מערכתית על ההקשרים שמשפיעים על חייהם של ילדים נפגעים ומבוגרים שעברו פגיעה Bronfenbrenner,( בילדותם. תיאוריית המערכות ) ממקמת במרכז את הילד הנפגע ואת ההשפעות 1977 של המערכות השונות שהוא משתייך אליהן עליו. במערכת המיקרו ישנה הסביבה המיידית של הילד, כגון המשפחה, הדמות הפוגעת, דמויות חינוכיות. לגורמים במערכת המיקרו של הילד יש כמובן קשרים ביניהם, והם משפיעים על הילד, על הפגיעה שהוא עובר ועל החוויה שלו את הפגיעה. כך, למשל, יכולת המשפחה להבחין בפגיעה ותגובתה לפגיעה או לתסמיניה הן גורם שלו השפעה גדולה על הרווחה הנפשית של הילד, על הישנות הפגיעה ועל השלכותיה לטווח קצר וארוך. בדומה לכך, יכולת המוסד הלימודי שהילד משתייך אליו או יכולתו של רופא הילדים לראות ולהכיל את הפגיעה הן גורם המשפיע על חוויית הפגיעה. לעיתים גורמים אלו יכולים אף לסייע במניעתה מלכתחילה. יתר על כן, הקשרים בין הדמויות והמוסדות בסביבה המיידית של הילד גם הם גורם המשפיע על הפגיעה שהוא עובר ועל הטיפול בה לדוגמה ברמת הקשר והתקשורת של הגורמים בנוגע לפגיעה ובנוגע לסיוע הדרוש לנפגע עוד מערכות משפיעות על ילדים נפגעי פגיעה מינית ברמת המאקרו. התרבות שאנו חיים בה מכילה בתוכה שיח ונורמות על פגיעה מינית ופגיעה מינית בילדים ולכן היא גורם משפיע על תגובתן של מערכות ודמויות שונות בחייו של הילד, וכן על תפיסתו של הילד עצמו את הפגיעה ואת המענה מצד הגורמים בחייו. בתוך מערכת המאקרו נמצאת גם מערכת החוק ומוסדות פורמליים, הם עשויים לתת מענה לפגיעה, וכן הם מעצבים במדיניותם תפיסות חברתיות על פגיעה מינית ועל וההתייחסות אליה מתוך העדויות של הנפגעות והנפגעים עולות כמה לאקונות מרכזיות בנוגע לשירות שמקבלים ילדים נפגעים מן המדינה.

הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות

74