סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
בגיל חמש ה ללמוד ב"חדר" של מדו בו בנים ובנות יחד. כך היה אצלנו בקוזין , בנים ובנות למדו יחד . הרֶבֶה לימד תפיל ות ולקרוא ולכתוב ב י ידיש.
תחלתי
שבע שנים עברתי ללמוד בבית פולני ה ספר ה
בגיל
שבא מ אחת
י
יהוד , פרטי
הממשלתי ו גם המור עם הערים הגדולות .
היה בוגר גימנסיה "תרבות"
הוא
, שם למד עברית . זה היה מאוד מקובל במשפחות היהודיות, והציוניות בעיקר, והיו הרבה מורים כאלה. המורה של י היה יואל לנצ'נר , הוא לימד דקדוק עברי, היסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל, ספרות ותנ"ך. הלימודים האלה התקיימו לאחר שעות בית הספר הממשלתי . הוא לימד בעברית, וביקש שגם אנחנו נדבר עברית אחד עם השני ו שלח אותנו להחליף ספרים בעברית בשתי הספריות היו ש בק וזין: האחת של "החלוץ" והשניה של : . בית"ר"
רובנו ב
וציונית ביתה.
משפח תנו היתה משפח ה
שלנו
אמידה
היה גדול ויפה, ו בכל העיירה בשם "רוטס". זה היה בנין בן מאות שנים ששימש בעבר כמבנה ציבור . איך הבית התגלגל לידי המשפחה, אף אחד לא ידע
נודע
הוא בלט מאוד כי היה בנוי כולו מלבנים,
בעוד
בדיוק.
יתר בתי העיירה היו בנויים מעץ.
הבית היה מחולק ל שתי דירות : בדירה אחת אבא ואמא, אח י יצחק, אחות י גולדה ואני . בדירה השניה וגר נחום יאח הבכור ו אשתו הינדה לבית פונדק, שבאה מקרמניץ ם ע, בתם חיה'לה, ואחר כך נולדה גם דבורה'לה . י אחות הגדולה עטי , שנישאה, גרה בבית בעלה אריה טרייביטש בקרמניץ ; י אחות טובה עלתה לארץ ישראל במסגרת הכשרה . אחרי שגולדה
20
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker