סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
מארצות הברית מכונה שהקלה מאוד ע ל המלאכה . שלח אותה הדוד שלי , ישראל מניסביץ. ואז הרחיבו את המפעל לאפיית ה מצות, ו יכלו להעסיק בו בחורים ובחורות מעניי . העיירה וכך עשו: במחסן שהיה צמוד לבית חוא סנו שקי הקמח. אדם מיוחד הופקד על שקילת מנות הקמח הדרוש ו על והונחה על שולחן מיוחד שצופה בפח . על השולחן היתה משקולת עם לולאת עור מיוחדת. בחור צעיר וחסון היה מ שחיל את כף רגלו בלולאת העור, ותוך כדי צעדיו הפעיל את המשקולת, שעיבדה את התערובת לגוש גדול וקשה. אחר כך הועבר הגוש למכונה האמריקאית. כמות המים המתאימה. התערובת ברה הוע בית האל
הוספת
אז גם המכונה החדשה
חשמל יה, לא ה הרי
הופעלה
באופן ידני .. . תפקידה היה ללוש את הבצק עוד פעם, ופעמיים, עד שהתרכך, וניתן היה למתוח אותו על שולחן הפח, שהיה ללא פגם וללא סדק . בשלב הזה ניגשה אל הבצק בחורה שהחזיקה סכין, ו חתכה את הבצק המתוח לגודל מצות. ל מתאים ה
את המצות הניחו ע ל מוט ארוך, אחת אחת, אחת אחרי השניה. במוט אחז בחור חסון, ובתנופה הכניס אותו לתנור. כך הת מלא התנור במוטות עם מצות, ככל שיכול היה להכיל . כש המצות היו אפויות, הן הוצאו החוצה, נארזו בארגזים עם ניר לבן ונקי היו ו מוכנות למסירה .
מדי שנה, למשך חודש ימים, הבית היה הופך לבית חרושת למצות, וה עובדים, עובדות ו קונים.
מה
24
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker