סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים

פרק שביעי: "עדיף שלא נעשה כאן רעש בלילה"

1943 , זיה לפי יתי

תחילת הקיץ, מאי ב

יב ו האב את

הבשלת הדובדבנים והחיטה , שכבר גבהה. זאת היתה התקופה הכי טובה

, בשבילי לא נזקק

תי

לטובות מאף אחד. היה לי שדה, טבע, שמיים , אלוהים, וזהו . תי שכב בשדה, בתוך ים החיטה, גם ביום וגם בלילה.

החיטה כבר היתה ב שלה, הקש היה גבוה וח ום שרר. תי קשר את השיבולים למעלה, כך שיתנו צל, ואכל תי את גרגירי התבואה. הגרגרים היבשים הצמיאו אות י. הייתי חייבת למצוא מים, ו נאלצ תי להתקרב לבתים. ליד כל קבוצת בתים היתה באר ודלי היה מחובר אליה . הורדת הדלי בחבל אל תוך המים היתה מלווה ברעש ובחריקות, בכל ז את הצלחתי גם לשתות וגם לצאת ללא פגע. לפעמים התנפלו עלי כלבים, אבל הצלחתי לחמוק מהם. במשך שבועות אחדים הייתי בשדה, ו תי התקדמ פנימה ל ו עומק , ככל שהקוצרים התקדמו בעבודתם.

בסופו של לילה אחד, עם עלות השחר, יצא אל תי הבאר הקרובה , לשתות ומצא את הדלי מלא מים. ז ה היה אושר ! אם הדלי מלא, אין צורך להסתכן בחריקות בהורדת החבל לבאר. הכנ תיס את הראש לדלי ושת ושת יתי ושת יתי כש .יתי הראש את

תי

הרמתי

53

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker