סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
,אלי הם נתנו ל י מכה בגב, וכך עוררו אותי ... אחר כך, באסם או במטבח , עיני נעצמו ו י יתיה נרדמת תי נגעש ברגע בקרש שעליו ישנתי . הייתי כל כך עייפה, ששום מחשבות או זכרונות – לא היה להם מקום בראשי. לרוּז'נה, בעלת הבית הצ'כית. היה אח בכפר אחר. "למה את עובדת כל הזמן ולא יוצאת?'' ה וא שאל י תוא באחד מביקוריו, " יש גולנקי (ריקודים, שמח) בכפר, בואי אתי!'' "אין לי בגדים,'' יתי ניס להתחמק. "אני אתן לך ב גדים,'' רוז'נה אמרה יתי ניס . עוד ועוד תירוצים שלא התקבלו, ו לא נותרה ל י ברירה אלא
לצאת.
יצאתי . הייתי אחוזת אימה. היה לי ברור שאני לא הולכת לשום מקום. תי חזר באמצע הדרך ואמר
תי
לרוז'נה שהמקום היה סגור.
לנסות שוב,
יה של רוז'נה חזר והפציר ב י
אח כש
תי אמר סבלנות לרקוד. "השאר תי ברוסיה משפחה ואני דואגת להם '', כך הסברתי לו. "אם השארת משפחה, למה את לא כותבת להם?'' הוא שאל והביא ל י נייר ועט. תוך כדי כתיבה המצאתי כתובת, המצאתי אבא ואמא ואחים ואחיות. לא פחד ש תי מא המכתב יגיע למען כלשהו, אם בכלל . בתוך התוהו ובוהו של המלחמה הכל היה יכול לקרות , והכל גם היה . מתקבל יל לו שאין
58
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker