סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
"אלהים אדירים", אני שואלת, "איך הצלחת לעמוד
בזה?"
"הבית הזה היה ממש במרכז הכפר ", רבקה אומרת, ופתאום צץ לי רעיון".
"בטוח שאני יותר חלשה ממך תי עמד תי ו קפצ ,'' מולו, השתדלתי לעמוד זקופה, רק בשביל ההרגשה שלי, אפילו שהיה חושך והייתי בטוחה שהוא בכל ל לא רואה אותי. "ובטוח שאתה יכול להתגבר עלי ", אמרתי " . לו אבל תדע לך שאני אצעק בכל כוחי וכל הכפר יתעורר. רק תחשוב מה יעשו לך ולמשפחתך אם ידעו שאתם מחביאים אותי. ואני? אני הרי אמות בכל מקרה, אז מה א כפת לי?"
הוא הבין כנראה , נבהל, הסתובב וירד חזרה בסולם.
טוב במקום
שזהו. היה ל י
אנ י רעדתי כולי.
הבנתי
הזה, אבל הנה, עוד משהו הגיע אל קצו.
את דלת הרפת, ולא סגר
בשקט, פתח
תי רדי
תי
תי
ורי אחמ אותה , כדי שלא תחרוק ולא תישמע נקישה. הצעדים שלי ממילא לא נשמ ע ו, כי רגלי היו עטופות בסמרטוטים.
65
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker