סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
, במ החיים ין קומה שנייה, היה מקום לאחסן את הקש ואת השחת. השחת היתה עדינה יותר מהקש, יותר רכה ופחות דוקרת.
להתחמם.
שכב תי בתוך השחת ולא הצל תיח
היה קור כלבים, וכל מה , לעשות לא עזר ל י להתחמם. אבל הייתי כל כך תשושה, וכל כך רציתי שיעבור הזמן בלי המחשבות שעינו אותי כל הזמן – ונרדמתי. בלילות הבאים, כשהיה ל ר נורא, ק י הבנתי ממי אני יכולה לקבל קצת חום. ירד אל ה פרות מעט מחומם. לא יכולתי לשכב שם כי האדמה היתה ספוגה בהפרשות והסוסים, ישב תי לידם וספג תי בערבים מרושה ה ביאה לה קצת אוכל, וזה היה רגע של אור. הייתי שמ חה בחלקי, ורק קיוויתי שזה יימשך .כך אבל אחרי ימ ים אחדים הכל התקלקל. בלילה שמעתי ם צעדי של מישהו מטפסים על הסולם ומגיעים אל המקום של י
שניסיתי
תי
שלהם.
בשחת.
היה חושך מצרים. לא ראיתי שום דבר, אבל
ריח חרי של ף
הרחתי
שזהו אחר מאחיה של מרושה.
אלכוהול. תי חשינ
הוא התחיל להתקרב אלי .
בקור המקפיא שהיה שם הרגשתי שאני מזיע .ה
אפילו
ורועדת.
64
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker