סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
פרק עשירי: "אני אצעק בכל כוחי"
כשנגמרו ה מחבואים, תיעהיג לכפר גרניבקה. בכפר הזה התגורר אנדרי י, איכר שהיה מכר וחב ר של הורי . היו לו בנים, ובת בגיל י , שאותה הכרתי לפני המלחמה. שמה היה מרושה, ובבית נו היא תמיד התקבלה יפה. ישל האמ נהגה ללוות את אמה של מרושה לרופא. בהזדמנויות האלה מרושה היתה נשארת . אתי היה חורף כשהגעתי לכפר גרניבקה, ובלילות הכל . קפא בלילה כזה ע תי דפק ל דלת ביתו של אנדרי . יתיהי מלוכלכת מאוד, לא זכר תי מתי תיצ התרח לאחרונה, אם בכלל. במקום נעליים היו רגלי קשורות בסמרטוטים.
ו הם קיבלו אותי.
אמה של מרושה נתנה ל י לאכול, וגם קערת מים חמים וסבון להתרחץ ולחפוף את הראש. במשך כל שלוש השנים האחרונות זאת ה יתה אחת הפעמים היחידות שיכולתי להתרחץ , ואולי הפעם היחידה ש היתה לי אפשר לחפוף את הראש. צמות ה שלי
ות
אבל לא רציתי לקצץ אותן, כי תן יא
, כינים ת מלאו היו
נראיתי דומה לרוסיה או לאוקראינית.
" הם פחדו י לרפת שה יו בה גם סוסים ותרנגולות. מעל בעלי להחזיק היהודיה בבית ביאו אות הו, ם"
את
63
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker