סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
תי חלתה, ותי עזב אז
צועדת.
שוב צועדת. היאוש והעייפות סגרו עלי וכיסו אותי . לך? א לאן לא היתה לי שום כתובת ובשום מקום לא מעוניינים .יב
שקועה במחשבות הקשות האלה, כשפתאום,
הייתי
חריקות של גלגלי עגלה ודהרות
תי שמע מאחורי
. סוסים מבוהלת ומוכנה לכל רע הסתובב תי לאחור, והבחנתי בבנם של בעלי הבית שעזב תי זה עתה. בבת אחת .תי עצר הוא י הביא ל כיכר לחם, חייך אלי, שב על עקבותיו ולא אמר מילה. זה היה באמת יפה מצדו. הייתי כל כך מיוא שת , שכבר לא היה א כפת לי לה סתובב בגלוי ביום. לפעמים אימצ ית את י לעצמ דמות הרוסיה מרוסטוב, לפעמים חזר להיות , אני
תי
יהיה מה שיהיה.
62
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker