סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
פרק תשיעי: "עליך לעזוב"
בית יפה, עם חצר
אל כפר צ'כי אחר,
תיעהיג
אל
חקלאיים, שהצביעו על משפח ה בדלת וביקש תי שיקבלו אות
גדולה ו כלים בה
מבוססת. דפק
תי
תי
ר
לעבודה. היו שם גברת מבוגרת , איש חולני ונע ,
להם את הסיפור על
שהיה בערך בן גיל י . סיפר
תי
הבחורה מרוסטוב . בעלת הבית קיבלה אות י יו מיד. ה לה שתי פרות, ועלי הוטל להוציא אותן לחצר שבה היה מרעה יפה ומגודר. אלא שבגדר היתה פירצה ולכן נאלצ תי להחזיק את הפרות כל הזמן בשני
שלא תברחנה לשדות. בתום יום ע בודה
, חבלים ה
ושבו היה
שנמשך מהבוקר ועד לפנות ערב ,
, כזה
לעזוב את הפרות אפילו לרגע, גם לא כדי
יל אסור
שתי פרוסות לחם
י חיכו ל
לעשות את צרכי – י
מרוחות בשומן וכוס מים .
ישנתי במזווה, שהיה בגודל חדר , ולא הורש יהל כנס הביתה. בעלת הבית הכניסה אות י את הדלת מבחוץ עד הבוקר. במקום מזרון היו שם שקים, ובבוקר נפתחה הדלת, ושוב הופקדו בידי החבלים שבהן נקשרו שתי למזווה בתום העבודה העלנו
יתי
הפרות.
גם בנם של בעלי הבית עבד קשה. הוא היה בחור פיקח וידע כנראה מי
באמת, אבל
אני
אצל המשפחה הזאת ואז ,
לא דיבר. שבועיים ב יתי לי
ללא סיבה נראי ת לעין, אמרה ל י
הגברת:
"עלייך לעזוב.''
61
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker