סיפור חיים - אברהם ושרה - סיפור חייהם

ילד עובד

המצב הכלכלי בבית היה קשה ולאברהם היה ברור שאינו יכול להמשיך בלימודים ועליו להירתם ולעזור בפרנסת המשפחה. אחרי בירור קצר מצא עבודה כמתלמד בחנות לבני נשים. הוא ארז חבילות, סידר סחורה, ניקה וביצע כל מטלה שהטיל עליו בעל הבית. שכרו עמד על חמישה עשר זלוטי בחודש, סכום שהספיק לרכישת עשרים כיכרות לחם. יום אחד הבחין בעל החנות בסדקים על אחד החלונות והאשים את אברהם בשבירת הזגוגית. הנער הצעיר ידע שאין לו יד ורגל בדבר. הוא התקרב לחלון לבחון מקרוב את הנזק וגילה שמדובר בלכלוך שנראה כסדק. בלי לומר דבר הרטיב את אצבעו במעט רוק וניקה את הכתם. אחר כך הסתובב לעבר בעל הבית הזועף ואמר "הנה, תיקנתי". הזבניות חייכו ומחאו לו כף. בעל הבית לא הגיב. מאוחר יותר הבחין אברהם שהמעסיק שלו תלה שלט "דרוש מתלמד". הוא לא אמר דבר, אך כששב לביתו בהפסקת הצהרים הודיע לאמו שאינו מתכוון לחזור לחנות. האם, שידעה כי לא יוכלו לוותר על ההכנסה הנוספת, פשטה את הסינר ואת השמלה הפשוטה שלבשה, הוציאה מהארון את שמלתה הטובה, סידרה את שערה והלכה לדבר עם בעל החנות. כעבור שעה קלה שבה הביתה. "מה חשבת לעצמך?" היא נזפה בבנה, "הוא תלה את הפתק על המתלמד כי הוא רוצה לקדם אותך". אברהם חזר לחנות אבל זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לגדיניה, על שפת הים הבלטי. השנה הייתה 1934 .

14