קשר עין גליון 259 - ירחון ארגון המורים מאי 2016

המחקר שאנו עוסקים בו הוא מעשה של חשיפה אידיאולוגית-פוליטית והצבת מראה ביקורתית של כל מדינה מול ספרי הלימוד של רעותה, שהרי מערכות חינוך בעולם משתמשות בספרי הלימוד לארגון הידע של התלמידים בבתי הספר

בשל החשיבות המרבית המיוחסת לתהליכי הקרדיטציה הללו הן בהערכת מורים (וכיום גם בתי ספר ומנהלים) הן בהערכת תלמידים. יותר מכך, ספרי הלימוד משמשים, לצד אמצעים אחרים, ברות אידיאולוגיים ופוליטיים שמטרתם להנחיל ִ סוכני ח לתלמידים את הערכים הרצויים בכל חברה וחברה. לפיכך, כשבאנו לבחון, כאתגר בין מדינתי, את האופן שבו מציגים הגרמנים והישראלים אלה את אלה בספרי הלימוד, מצאנו עצמנו שואלים שאלות נוקבות כל צד את רעהו: מדוע מבליטים גורמים אלה ולא אחרים? איזה נרטיב היסטורי או אחר הדבר משרת? האם מולטי פרספקטיביות אינה למעשה כלי לביצוע רלטיביזציה, שהיא היא ההשטחה של הידע והעיוות שלו? שאלנו מדוע נבחרים פרקים אלה ואחרים שבהם ישראל מוצגת ואיזו מטרה הדבר משמש, ולעומת זאת - מדוע ישראל אינה מוצגת בפרקים אחרים? הגרמנים שאלו אותנו, מדוע מפסיקים לספר את ההיסטוריה הגרמנית משנה זו והלאה ואיזה נרטיב עובדה זו משרתת? לצורך כך נדרשת רמת פתיחות גבוהה, כמו זו שייחדה את שני הצוותים משתי המדינות – האחד מורכב מאקדמאים ודידקטיקאים והאחר מורכב מאקדמאים ואנשי משרד החינוך. תרומת המחקר הזה היא, ללא ספק, בכך שיש בו כדי לאפשר תהליך רפלקסיה ומשוב, שהוא תהליך בחינה חשוב המאפשר להביט היטב במראה של עצמך ולאחר מכן להפנות מבט אל האחר ולראות כיצד ומדוע הוא מציג אותך כפי שהוא מציג. חקר ספרי לימוד מסתמך על בדיקת מרכיבים כמו תוכן, הקשר וכמות, מרכיבים טכניים ומרכיבים פורמליים. למשל, חוקר ספרי לימוד עשוי לבדוק מהו מכלול הנושאים הבא לידי ביטוי בתכנית הלימודים ובספר, לאילו נושאים יש התייחסות רבה מבחינת רוחב היריעה ואילו נושאים הושמטו או שההתייחסות אליהם מועטה.

למערכת. לא היה זה ספר הלימוד היחיד שנפסל או שנדרש התיקון שלו במהלך השנים האחרונות. מהומת האלוהים שקמה סביב ספרי לימוד המכילים תכנים אלה ואחרים שאינם מדויקים, או שיכולים להוות קטר למעורבות של מחנות פוליטיים אלה ואחרים, מלמדת, כפי שטענתי, כי ספר הלימוד הוא לא רק מרכזי אלא גם חשוב, בעיני המדינה, בעיני המורים ובעיני התלמידים. סטודנטים להוראה אשר מכינים את מערכי השיעור הראשונים שלהם – וכך גם מורים חדשים בתחילת דרכם – מעידים כי הם נשענים על ספר הלימוד במידה רבה בעת הכנת מערכי השיעור שלהם. למעשה, רבים מהם פשוט ממחזרים את ספר הלימוד, מבצעים פעולת רפרודוקציה: העתקה מספר הלימוד לכרטיסיות והכתבה של החומרים ישירות למחברות התלמידים. חלק מהם אף מסכמים את ספר הלימוד לדף והוא מחולק, או היום מועבר ישירות במייל, לתלמידים. מכאן שספר הלימוד חשוב גם בעת הכנת מערכי השיעור, לא כל שכן להכתבת התכנים המועברים לתלמידים. אין אני בא לטעון שכל המורים נשענים על ספר הלימוד בעת הכנת מערכי השיעורים שלהם, אך רבים מאוד (לצערי רבים מדיי) מהמורים קוראים בעיקר את ספר הלימוד וזאת כי הם נתונים בלחצי זמן רבים. לפיכך, מחקר ספרי הלימוד, בייחוד זה שלפנינו, מאפשר ביצוע של שני מהלכים: חשיפה וביקורת. המחקר שאנו עוסקים בו הוא מעשה של חשיפה אידיאולוגית-פוליטית והצבת מראה ביקורתית של כל מדינה מול ספרי הלימוד של רעותה, שהרי מערכות חינוך בעולם משתמשות בספרי הלימוד לארגון הידע של התלמידים בבתי הספר. הן מבצעות זאת על ידי ניהול פרקי הלימוד (חיתוך, ארגון מחדש), העצמתם של נושאים נבחרים, ובעיקר, על ידי אמצעי פיקוח להפצת הידע, שכפולו וקיום בחינות לבדיקת הבקיאות בו. מנגנוני ההיררכיה החינוכית, המצייריםמצג של אובייקטיביות ומדעיות תחת מעטה של מקצועיות, מתאפשרים בין היתר

33