קשר עין גליון 283 - ירחון ארגון המורים - נובמבר 2018

לימוד ותרגול יעילים של דיבור שוטף. מה שחשוב ומדאיג יותר הוא שאנו רואים כאן תפיסה של 'משחק סכום אפס' שלא עולה בקנה אחד עם מה שרוב המומחים אומרים על למידת שפה ועל הוראתה. למידת שפה מוצלחת ויעילה היא תהליך הוליסטי והדרגתי. חייבים להתייחס לכל היבטיו ורכיביו, ולפתח אותם כמכלול, כדי שלומד השפה יוכל לתקשר באותה שפה באופן יעיל ומוצלח. כן, צריך לפתח שטף שפה - אך רק כשיש לאותו שטף בסיס איתן. פאול ניישן, אחד מהחוקרים המוערכים והמובילים בתחום לימודי אנגלית ושפות בעולם, אומר ששטף שפה נוצר כשהלומדים "מנצלים באופן מיטבי את [השפה] שהם כבר למדו". ) בלמידת שפה: strands( ' פאול ניישן מזהה ארבע 'רצועות למידה דרך קריאה והקשבה; למידה דרך דיבור וכתיבה; למידה ממוקדת שפה (מתוך שימת דגש באיות, הגייה, דקדוק, אוצר מילים); ופיתוח שפה קולחת בהקשבה, דיבור, קריאה וכתיבה. מתוך ארבע הרצועות האלה, דווקא למידה ממוקדת שפה – שהשר רוצה בפועל להקריב אותה על מזבח השפה הקולחת – היא הרכיב הכי יעיל, מבחינת היחס שבין זמן ואנרגיה המושקעים בו לבין התוצאה הישירה. במצב אידיאלי כל אחת מארבע הרצועות אמורה לתפוס כרבע מזמן הכיתה כדי שהלמידה תהיה יעילה ביותר. אסור ללמד אחת מהרצועות האלה על חשבון האחרת. בפועל, לרוב התלמידים שמגיעים לתיכון אין בסיס איתן באנגלית, ובכל זאת, בגלל אילוצים אלה ואחרים (למשל, תוכנית פרות האנגלית, שבמסגרתה חלק גדול מהזמן בכיתות ִ הס י' וי"א מוקדש ללימוד יצירות ספרותיות מעטות, ובקושי נשאר זמן ללימוד השפה האנגלית עצמה), יש סיבה להניח כי רבים מהתלמידים שלא רכשו שפה עשירה עד התיכון לא ירכשו אותה גם בשלוש השנים האלה. דייוויד קריסטל, עוד מומחה מפורסם בתחום השפה האנגלית, מספק סיבה נוספת לחשיבות הרבה של לימוד

"אנגלית שיטתית, תחבירית ודקדוקית". הוא כתב שדקדוק חיוני בשפה כדי שהיא תהיה הגיונית יותר וכדי להימנע מאי הבנות. לפי דעתו, דקדוק תקני נחוץ בייחוד "בחברה מגוונת ביותר [...] כדי לסייע בתקשורת ברורה על-אזורית, בתוך מדינה ומחוצה לה". אומנם, נראה שלרוב הישראלים אין בעיות בתקשורת. אך יש לשער שמודעוּת רבה יותר לכיבוד כללים ולציות להם – באנגלית ואף בתחומים אחרים – יש בה כדי להביא לשיפור מיומנויות התקשורת שלנו במידה רבה. הצלחה בלימוד האנגלית גם קשורה קשר ישיר לידיעת שפת האם. תלמיד ששפת אימו דלה בפיו, שמיומנויות הקריאה שלו בה אינן מפותחות, שיש לו אוצר מילים מצומצם מאוד בה – אי אפשר לצפות ממנו שישלוט באמת בשפה זרה ושיכתוב וידבר בה באופן קולח, מדויק ומכובד. לימוד שפה אינו סטארט אפ. אין פה אקזיט מהיר. לא מדובר במשהו אחד במקום או על חשבון משהו אחר. כשאנחנו מדברים על למידת שפות בתוך מערכת חינוך, חשוב שנדע כי תלמידים חייבים לעבור שלבי התפתחות ולמידה ימם הן בשפה הזרה – כדי שבסופו ִ מסוימים – הן בשפת א של דבר ייעשו ללומדי שפות מצליחים. זה אומר שכל גישת לימוד השפות (עברית, ערבית, אנגלית ועוד) בארץ חייבת להשתנות כדי שאותו לימוד יהיה מקצועי ויעיל יותר. ברור מאוד שכותבי תוכנית הלימודים באנגלית (אקדמיות מומחיות ביותר ומורים/ מורות מקצועיים ומנוסים) הפנימו זאת, אך עד כה אנחנו לא רואים את אותה הבנה בהכתבות שנוחתות עלינו מלמעלה כל שנה. כל עוד משרד החינוך מטיל עלינו שינויים קוסמטיים ובירוקרטיים בלבד, במקום ליזום ולבצע מהפך יסודי ועמוק במהות לימודי השפות במדינה הזאת, נוכל להמשיך רק לחלום על כך שביום מן הימים ייהפכו למידת אנגלית ולימודה לעוד סיפור הצלחה ישראלי.   8.10.18 - ב Ynet * המאמר פורסם ב-

כשאנחנו מדברים על למידת שפות בתוך מערכת חינוך, חשוב שנדע כי תלמידים חייבים לעבור שלבי התפתחות ולמידה ימם הן ִ מסוימים – הן בשפת א בשפה הזרה – כדי שבסופו של דבר ייעשו ללומדי שפות מצליחים

19

Made with FlippingBook flipbook maker