קשר עין גליון 283 - ירחון ארגון המורים - נובמבר 2018

לשעבר מנהל החטיבה העליונה בכפר הנוער בן שמן ומנהל תיכון קלעי בגבעתיים

עמיחי ברלד

הפנימייתי

החינוך

והסטטיסטיקה בראי הזמן המערכת החינוכית הפנימייתית בארץ, שידעה משבר, נחוצה לחברה הישראלית גם כיום

ב הוקמה ועדה ביוזמתם של מנכ"ל 2006 ספטמבר משרד החינוך שמואל אבואב, וד"ר יחיאל שילה, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, במטרה לבחון "סוגיות עקרוניות ומהותיות הקשורות בחינוך הפנימייתי בישראל ובתכנון העשור הבא בתחום חשוב וייחודי זה למערכת החינוך הישראלית". בראש הוועדה עמד פרופ' יצחק קשתי, ובין חבריה היו פרופסורים וחוקרים בתחום החינוך הפנימייתי בצד מנהלים ורכזים בפנימיות ואנשי משרד החינוך. בכתב המינוי של הוועדה נכתב כי למרות הצלחות מוכחות של המערכת הפנימייתית יש התנגדות של גורמי רווחה לשימוש בפתרון הפנימייתי. התנגדות זו משפיעה על משפחות רבות, המסרבות לשלוח את ילדיהן לפנימיות אף שזהו פתרון טוב, מועיל ואפקטיבי. "הקשיים שעל המערכת הפנימייתית להתמודד עימם הם אפוא סכנה של תת-אכלוס והפיכת הפנימיות החינוכיות למקום מקלט לאוכלוסיות קשות מבלי שהועמדו לרשותן המשאבים הדרושים להתמודדות עם אוכלוסיות אלה". הוועדה הגישה דוח מפורט, המליצה על דרכים לטיפול ושיפור, וכמובן, הצביעה על הצורך בהתחדשותה של מערכת חינוכית זו. אין ספק כי הוועדה הוקמה לא בעלמא. המערכת החינוכית הפנימייתית נמצאה במשבר עמוק, משבר שנמשך זמן רב... ממתי? מדוע?... לפני קום המדינה שימשו המוסדות הפנימייתיים סוכני ירבוּת (אקולטורציה) לאתוס ִ יברוּת (סוציאליזציה) ות ִ ח הציוני-התיישבותי-סוציאליסטי. בחברה הנתונה בתהליכי שינוי ובנייה נוכל לראות ריבוי פנימיות, שהן סוכני שינוי יעילים ואפקטיביים מאוד. למוסדות הפנימייתיים יש יכולת רבה יותר להשפיע על אופי המתחנך. בתי הספר הפנימייתיים אינם יכולים להזניח את חינוך האופי. החינוך ליושר, הוגנות, מהימנות, עצמאות, ערנות ציבורית, הרגשת כבוד, מנהיגות, חיי חברה – נמצא ביסוד התהליך החינוכי

במערכת הפנימייתית, ולבתי הספר הפנימייתיים יש הכוח לבצע זאת ביתר יעילות מלכל מערכת חינוכית אחרת (לא בכדי חוקרים רבים מכנים את החינוך הפנימייתי: חינוך טוטלי). החיים המשותפים באקלים מבוקר, בתוך קהילה חינוכית, מעלים את סיכויי המתחנך להשתלבות טובה יותר בחברה הישראלית. אין תמה אפוא שהחינוך הפנימייתי בישראל היה מפותח מאוד תמיד והגיע בהיקפו לממדים העולים בהרבה על אלה של מערכות חינוך אחרות בעולם. קום המדינה שימשו המוסדות הפנימייתיים לפני ירבוּת לאתוס הציוני-התיישבותי- ִ יברוּת ות ִ סוכני ח סוציאליסטי; לאחר קום המדינה התחוללו תמורות רבות בחברה הישראלית והן השפיעו על מערכת החינוך בארץ והשליכו על החינוך הפנימייתי לפני קום המדינה, בשנות הארבעים של המאה העשרים, מבני הנוער. לאחר 20% - התחנכו במערכת הפנימייתית כ קום המדינה ובשנות החמישים התחוללו תמורות רבות בחברה הישראלית, תמורות אשר השפיעו על מערכת החינוך בארץ, וכמובן, השליכו על החינוך הפנימייתי: שקיעת אידאולוגיית הכפר - שקיעת . שינוי באתוס הציוני: 1 המסר האידאולוגי-חלוצי. החלוץ המגשים החי בחברה שוויונית קואופרטיבית כאידיאל חינוכי מפנה מקומו למסר מעשי-הישגי. העבודה החקלאית שוב לא נתפסת כיעד אטרקטיבי, והסיסמה "אל הכפר" אינה מתקבלת באותה .40 - וה 30 - אהדה והתלהבות כפי שנתקבלה בשנות ה באוגוסט . ביטול הזרמים בחינוך - חוק חינוך ממלכתי: 2 חוקק חוק חינוך ממלכתי, ולפיו בוטלו הזרמים 1953 האידאולוגיים (בעיקר זרם העובדים, שהרי הזרמים הדתיים נשארו). ביטול זה גרם לירידת כוחם של גופים פוליטיים חלוציים אשר תמכו בכפרי הנוער ובחינוך הקיבוצי. מכאן

30