קשר עין גליון 284 - ירחון ארגון המורים - דצמבר 2018

רותי סלומון

ראש צוות פדגוגיה, המו”פ לטכנולוגיה וחדשנות, מכון מופת

הפיל בחדר (המורים) מחקרים מוכיחים שהמרחב הפיזי משפיע על התפקוד והערך העצמי של השוהה בו, אז איך ייתכן ששכחנו את המורים?

שיטות ההוראה והלמידה ואת שיטות ההערכה, אנחנו גם מפנים מבט, ובצדק, אל הסביבות הפיזיות שבהן מתרחשת הלמידה. וכמובן, המחקרים לא איחרו לבוא. היום אנו יודעים שמרחבים חדשניים, אשר מותאמים לצורכי הלומדים, משפרים לא רק את אלא גם את הישגי הלימוד. engagement - האקלים וה אי לכך בתי ספר רבים החלו בניסויים של עיצוב מרחבים חדשניים בתוך המבנים שלהם. זה היה עוד לפני שיצא המיזם שאליו התייחס M21 שלו מחודש פברואר - מיזם tweet - שר החינוך נפתלי בנט ב שעוסק באפיון ובעיצוב מרחבי למידה חדשניים. וזה מבורך. הייתכן? בהקשר זה חייבים להעלות גם את סוגיית חדר המורים. איך ייתכן שאנו משקיעים כה הרבה אנרגיה בעיצוב מרחבי למידה עבור התלמידים - ולא יצא קול קורא לשקול מחדש את המרחבים שבהם מבלים המורים כדי לנוח, להיטען מחדש ולחזור לפעילות יומם בכיתותיהם? חדר המורים צריך להיות מקום שבו המורים יכולים להירגע ולהיטען מחדש, מקום שהם יכולים לשבת בו עם חברי צוות אחרים ולהחליף חוויות וידע. חדר מורים צריך להיות מקום שמכבד את השוהים בו. אבל למרבה הצער, כמו שמורים רבים מדי יודעים, הרבה חדרי מורים הם לא באמת מקלט מרגיע שבו אנשי הצוות יכולים להשתחרר לכמה דקות הפסקה או לשקוע בעבודה בשעת שהייה ולהתארגן מחדש. חדרי המורים מעוצבים, על פי רוב, בצורה לא מזמינה - ריהוט מיושן, שולחן גדול במרכז החדר, מעט מאוד מקומות ישיבה בצדדים, לוחות מודעות עמוסי הודעות - ולכל זה מצטרף רעש. כמה רעש! בקיצור, לא באמת מקום שהייתם בוחרים להיכנס אליו לכמה דקות של שקט. אבל יש בכך הרבה מעבר לזה. אם אתה חבר צוות, ואתה נכנס לסביבה שבה אתה מרגיש מוערך ושמישהו השקיע זמן כדי ליצור בה מקום שאתה יכול להירגע וליהנות בו, תקבל תחושה של ערך עצמי, שאתה שווה לארגון, שווה מספיק כדי שידאגו לך למרחב שנעים לך לשהות בו. כל המחקרים מוכיחים שהמרחב הפיזי משפיע על התפקוד והערך העצמי של השוהה בו, אז איך ייתכן ששכחנו את המורים? שואלים “למה” ולכן, כמו שאנחנו מעצבים את מרחבי הלמידה וראשית מתבוננים ב”למה?” מה אנחנו חולמים שיתרחש במרחב? מי בדיוק ישהה

בזמן מלחמתהעולםהשנייה, בין כל שאר המבניםשהופצצו, הופצץ גם בית הנבחרים בלונדון. לאחר המלחמה, בעת שיקום העיר, התעקש ראש הממשלה דאז, וינסטון צ’רצ’יל, לשמר את המבנה המלבני השנוי במחלוקת של הבניין ולא לעבור לעיצוב חדש של חצי עיגול או פרסהשהיהמועדף בעיני כמהמהמחוקקים. הוא עמד על כך שהמבנה הישן הוא בעל משמעות למערכת הדו-מפלגתית, שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה של הפרלמנט הבריטי. יש עוד כמה נקודות מעניינות בנוגע לבניין הפרלמנט הבריטי: חברי הפרלמנט יכולים להעביר את נאמנותם מן הממשלה לאופוזיציה, או להפך, רק על ידי חציית הרצפה לעיני כול. כמו כן, במהלך הדיונים, חברים מהמפלגות המנוגדות אינם אמורים לעבור חרבות זה מזה. 2 מעל הקווים האדומים על השטיח, שהם במרחק ראש ממשלת בריטניה דאז הבין את מה שאנו יודעים היום. אדריכלים ומעצבי פנים מסבירים לנו שלמרחב יש השפעה של ממש על האופן שבו אנו מרגישים ופועלים. מדעני מוח ופסיכולוגים מציגים תוצאות מחקר שמוכיחות שהאסתטיקה משפיעה על ההחלטות שלנו, על תגובות רגשיות ועל הדרך בה אנו מרגישים בנוגע לעצמנו. מסתבר שהדרך שבה אור יום נכנס לחדר, הצבעים של הרצפות והקירות, ואפילו הצורה והמרקם של הרהיטים והאביזרים – כל אלה פועלים יחד ומשפיעים על האופן שבו אנו מרגישים ומבצעים, הן במודע הן לא במודע. ולכן, בעידן שבו אנחנו בוחנים מחדש את המערכת החינוכית: את

מדעני מוח ופסיכולוגים מציגים תוצאות מחקר שמוכיחות שהאסתטיקה משפיעה על ההחלטות שלנו, על תגובות רגשיות ועל הדרך בה אנו מרגישים בנוגע לעצמנו.

14