קשר עין גליון 284 - ירחון ארגון המורים - דצמבר 2018

רחל הזרחי מיקה דפני בעריכת:

מחנכת ומורה לאנגלית בתיכון ברנקו וייס רמלה. מנהלת פדגוגית של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות וחברת צוות בתיכון ברנקו וייס רמלה בעברה.

, פתוח סגור פתוח, חדר המורים כמראה לתפיסות החינוכיות של בית הספר חדר המורים כמלמד על אופיו של בית הספר ועל חינוך בכלל: היבטים וגבולות פיזיים ורגשיים הנלמדים משאלות ומהסתכלות עמוקה על חדר המורים

החינוכיות של בית הספר בו אתם עובדים ובעצם גם על התפיסות שלכם עצמכם. במקרה שלנו... אני מלמדת בתיכון ברנקו וייס לנוער בסיכון ברמלה. מתחת לכותרת הגדולה וקצת בעייתית הזאת מסתתר בית ספר לא גדול - כעשרים וחמישה אנשים המרכיבים את הצוות, ההנהלה והמנהלה וקצת פחות ממאה ועשרים תלמידים ותלמידות שנשרו ממסגרות אחרות, מסיבות שונות, לא יכלו להתקבל לבתי ספר אחרים והגיעו אלינו. אנחנו צוות מגוון בדעותיו ותפיסותיו, וככזה אנחנו שואלים את עצמנו כל הזמן מה נכון, מה לא נכון ואיך. שאלת ה’איך’ היא גדולה מאוד – וכבר הרבה שנים אנחנו מתחבטים ב’שאלת חדר המורים’. תקופה ארוכה לא היה אצלנו בכלל חדר מורים, אחר כך היה חדר מורים קטן בלב המבנה הראשי של בית הספר שתפקד גם כמרכז למידה, בהמשך היה ניסיון להופכו לחדר מורים בלבד, אבל היותו במרכז בית הספר (מבנה קטן, ישן ורועש) עשה את הרעיון לכמעט בלתי אפשרי. לבסוף (או שלא..), לפני כשש שנים, הוציאו את חדר המורים הקטן מהמבנה הראשי, הגדילו אותו והעבירו

אם תושיבו עשרים אנשי חינוך בחדר אחד - תקבלו עשרים ואחת תפיסות חינוכיות. כמו מרבית האידיאלים והאידיאליסטים, זה מתחיל מוקדם - מהימים הראשונים ובאוניברסיטאות: אנחנו בסמינרים מדמיינים מה יהיה ואיך יהיה, קוראים על מחנכים גדולים, שנזכרים לדורות ונלמדים בכל המוסדות, אלה שאנחנו תולים ציטוטים שלהם בכיתות בתקווה שילד אחד יסתכל, ובמקום לרחם על הבחירה המקצועית שלנו, יבין סוף סוף למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ואולי אפילו יאמין שאנחנו עושים זאת באהבה. המפגש עם המציאות כמעט תמיד משנה לנו את מרבית האידיאלים קצת, טוב נו, האמת היא, שהוא משנה לנו אותם אפילו הרבה. המפגש עם התלמידים, עם צוותי החינוך, צוותי הנהלה, אנשי מנהלה, הורים, עיריות, חוזרי מנכ”ל - כל הדברים האלה שמרכיבים בית ספר ולא ממש נלמדים בשום מוסד, לוקחים את האידיאלים המאוד יפים שלמדנו ומורידים אותם לקרקע. המפגש עם הקרקע לא עושה אותם יפים פחות, אבל כן עושה אותם מעניינים בהרבה.

חדר המורים כמראה אחד המקומות המעניינים ביותר להכיר וללמוד ממנו ודרכו על תפיסות חינוכיות הוא חדר המורים של בית הספר. האם יש בכלל חדר מורים בבית הספר? אם יש, כמה תלמידים יושבים בסביבתו? האם בכלל מותר לתלמידים לשבת בפתחו? האם הוא פתוח ומאפשר לתלמידים זים ִ להיכנס בחופשיות? כמה תלמידים מע להיכנס? כן קפה או לא קפה (לתלמידים, הכוונה)? מתי? אם הוא לא פתוח והדלת סגורה או נעולה - כיצד נכנסים התלמידים? - האם דופקים על הדלת בהיסוס? בחוסר סבלנות? כמה מתמידים בדפיקה עד לקבלת מענה? כמה הוא מלא במורים צמאי קפה בזמן ההפסקה (אם בכלל)? כמה הוא מלא מורים בסוף יום וכיצד הם נראים? על מה הם מדברים? עם מי הם יושבים? ואוו, יש עוד כל כך הרבה שאלות. מאמר שלם של שאילת שאלות על חדר המורים יכול היה להיות בעל ערך בפני עצמו. אבל נחזור עתה למרחב המוכר שלנו, זה של התשובות שמאחורי השאלות – בואו, נסו לענות על השאלות האלה או על חלק מהן, ותגלו הרבה על התפיסות

36