קשר עין גליון 284 - ירחון ארגון המורים - דצמבר 2018

מעצבת פנים וסביבות למידה לפדגוגיה חדשנית, מחברת הספר: “פנג שוואי – מרחבים מכניסי חיים” בהוצאת כנרת זמורה ביתן

נטע ביתן כפרי

חדר המורים כחממה לטיפוח של מורים כמו העץ כך האדם, וכמו החממה כך היא הסביבה הפיזית שלנו – ל שלתוכו ניתן לצקת את המרכיבים הדרושים, ובתוכו ניתן ליצור ָ כ ְ מ כל אווירה, תחושה ואנרגיה שנבקש, ושתהיה לה השפעה רחבה.

רגע לפני שניכנס לחדר המורים או לחדר ההורים, אני מבקשת להגדיר את המושג עיצוב טוב של סביבה. מהי סביבת למידה? סביבת מגורים? סביבת עבודה? במילים אחרות, מהי הסביבה הפיזית שבה אנחנו מתפקדים או נחים? מה החשיבות הרבה של המראה שלה וההרגשה שהיא משרה עלינו? עץ, חממה וסביבה דרך טובה לתאר את חשיבותה של הסביבה הפיזית שלנו היא להמשיל את עצמנו לעץ השדה ואת הסביבה הפיזית לחממה. אם ננסה, לדוגמה, לגדל צמח טרופי במדבר, הסיכויים שהוא ישרוד הם נמוכים, והפוך, אם ננסה לגדל צמח מדברי באקלים טרופי – מה הסיכוי שהוא יגדל ויתפתח לאופטימום שלו? מה הסיכוי שהוא יעניק לנו את פריו או פריחתו במיטבו? “יודע חקלאי פיקח... שאת הזן יש לשבח”, ועל כן הוא לומד את תכונותיו של הצמח שאותו הוא רוצה לגדל ואת התנאים שהוא זקוק להם - ואם הם לא בנמצא באקלים החיצוני, הוא בונה לו חממה ולתוכה מכניס את התנאים המתאימים. הוא יעניק להם את הטמפרטורה הדרושה, סוג האדמה המתאים, הדשן הנכון, כמות המים המומלצת וכד’. רק כך יגדלו הסיכויים שנגדל אננס ופירות טרופיים אחרים באקלים ארץ ישראלי. רק כך הצמח יושפע מהתנאים הפנימיים שהחממה מעניקה לו. היופי בדוגמה הזאת הוא ההבנה שבידנו הכוח לבסס את תנאי החממה כפי שנרצה. ברגע שנעשה זאת – התוצאות לא יאחרו לבוא. הזנה והטענה כמו העץ כך האדם, וכמו החממה כך היא הסביבה הפיזית שלנו – ל שלתוכו ניתן לצקת את המרכיבים הדרושים, ובתוכו ניתן ליצור ָ כ ְ מ כל אווירה, תחושה ואנרגיה שנבקש, ושתהיה לה השפעה רחבה. רק שבמקום דשן והשקיה, אנחנו מתמקדים ומתרכזים בתאורה, בצבעים, במרקמים, בטיב החומרים ואיכותם, בקומפוזיציה העיצובית שביניהם ובזרימה שנוצרת בתוך המרחב. על כן סביבה עיצובית טובה היא, כמובן, יפה לעין ונעימה במראיה, אך היא בעיקר כל הזמן מטעינה ומזינה. בכל פעם שאדם ייכנס לביתו, למשרדו או לכיתתו, משהו יתחולל בתוכו, יעורר אותו, והוא ירגיש בטוב! כמעצבת פנים על פי הפנג שוואי, אני מאמינה שיש שלושה אזורים

חשובים במיוחד בבית – הכניסה, מרכז הבית וחדרי השינה. במאמר זה אתמקד בחדרי השינה, ומתוכם בחדר השינה של ההורים, ואסביר מדוע חדר המורים חשוב כמוהו. רבהזמן במהלך ֵ חדרי השינההםהמרחביםשבהםאנחנו שוהיםבמ היממה. בדרך כלל, אין עוד מרחב פיזי שבו אנו נמצאים ברצף בין שעות. בזמן הזה הגוף והמוח בהרפיה מלאה (לפחות כך 9- ל 6 אמור להיות) ואנו נטענים מחדש לקראת יום המוחרת. כל לילה אנו זקוקים להתחבר שוב לשקט ולהרפיה כדי לשחרר את היום שהיה ולאפשר טעינה מחדש. ואם לא נעצור ונתמלא מחדש, אולי נחזיק מעמד יום או יומיים, אך לבסוף העייפות תכריע אותנו, הסבלנות תפקע, והמצב שייווצר ימשיך וידרדר את מערכות היחסים שלנו עם הילדים, עם בת/בן הזוג, וגם את יכולות הריכוז שלנו - עד כדי ירידה בתפקוד הכללי שלנו. על כן לחדר השינה מתבקש עיצוב שבשפה ין (בהשוואה של יין ויאנג) - עיצוב ִ המקצועית אנו קוראים לו עיצוב י שמאפשר שקט, אינטימיות, התכנסות והרפיה. חדר המורים הוא המקום אליו המורות/ המורים באים בהפסקות שבין השיעורים, להפוגות כשיש שיעורים חופשיים במערכת ולפגישות עם מורות/ מורים אחרים. אז שלא כבחדר השינה, הם שעות ברצף – אלא נמצאים שם בין כמה 9 - ל 6 לא שוהים שם בין דקות לשעה אחת, אך כמו ההורים בחדר השינה, גם המורים בחדר המורים צריכים להיטען בכל פעם מחדש. אחר “אי” עם ההבנה ההולכת ומתפתחת בדבר חשיבות הסביבה הפיזית במוסדות החינוך, ומניסיוני כמעצבת סביבות עבודה בעולמות החינוך, אני חשה שעצם המשמעות והתפקיד של חדר המורים עדיין עלומים. לא תמיד הם מובנים להנהלה ולמורים עצמם, ועל

44