קשר עין גליון 284 - ירחון ארגון המורים - דצמבר 2018

שינויים בתוך חדר המורים עצמו יכולים גם הם, כמובן, לצמוח דרך מורה או כמה מורות ומורים שבוחרים ליזום, לרתום את ההנהלה ואת יתר הצוות ולהוביל שינוי בסביבת העבודה שלהם עצמם. " "

למידה לצד עשייה, כלומר, לא בתי ספר שעסוקים באינסוף תהליכי בירור צרכים, גיבוש מצפן, ערכים וחזון וכו’ ללא פעולות ממשיות, ומנגד - גם לא בתי ספר שבהם המורים פועלים בלי לעצור ונמצאים ב- מתמיד. הזהות החוקרת, זו שפועלת doing וגם שואלת, בוחנת, מעריכה, מתקנת – היא בסיס למעשה יזמי חינוכי איכותי, וסביבה שיש בה שיח כזה היא סביבה שמקדמת אותו. ומה בנוגע ליזמות-יתר? סביבה שמאפשרת ‘מדי’? יש דבר כזה? כיצד זה משפיע על חדר המורים בעינייך? זה בהחלט מצב אפשרי וגם מתקיים לפעמים. מצב כזה מאופיין, במקרים מסוימים, בחוסר איזון בין החלק ה’יזמי’ לחלק ה’חינוכי’. כלומר, עשייה שפועלת מתוך זיהוי הזדמנויות, תשוקות וחלומות של איש החינוך - ופחות מדי מתוך מבט חינוכי מקצועי שמזהה צורך ומעניק לו מענה חדש וגם מדויק. במקרים אחרים יש סכנה לעשייה תזזיתית מדי, כלומר, יזמות שהופכת למטרה ולא לאמצעי. בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות הבסיס הוא תפיסת היזמות כאמצעי לשינוי, לביטוי, להשראה ועוד, לא כמטרה. יש בתפיסה הזאת צניעות גדולה, ויש בה שאיפה לאחריות מקצועית, ולכבוד לכל אותם דברים שפועלים טוב

פה במורה בעלת תפקיד בהנהלה, דבר שנותן לגיטימציה אחרת לשינוי, אבל זה עשוי להתקבל בברכה גם מכל מורה אחר, אם ייעשה נכון. ומתי סביבה כזאת מעודדת יזמות? מה הקשר בין חדר המורים לסגנון הניהול? סביבת עבודה יזמית, ובכלל, אקלים יזמי - הם מושגים שנחקרים ומתפתחים בשנים האחרונות יותר ויותר, וגם בזירה החינוכית. מניסיוננו בקרן, זוהי סביבה שמעריכה פרואקטיביות של מורות ומורים ושתופסת את תהליכי ההוראה, הלמידה והחינוך כתהליכים רב ממדיים. בתי ספר שנוכחת בהן, במידה לא מבוטלת, שאיפה לשבור את המבנה המסורתי של העברת ידע ממבוגר לילד, ותפיסה של האדם כבעל ‘שפות’ שונות, בעל אינטליגנציות מרובות. מעבר לכך, לסגנון הניהול יש השפעה אדירה, כמובן. מנהל יזם הוא לא תמיד מנהל מעודד יזמות או מאפשר יזמות. לעיתים אפשר לראות גם קשר הפוך - מנהל בעל שריר יזמי מפותח היודע לרתום אל היוזמותשלו את הצוותשאיתו ולהדביק אותו ברוח, אבל לאו דווקא לחזק את השריר היזמי בהם. במידה מסוימת אף יש סתירה בין מנהל יזם למנהל מאפשר יזמות, מבחינת סביבת העבודה של המורים. מאפיין נוסף הוא סביבה שמאפשרת

ואין סיבה לשנות אותם, בטח לא באופן של רענון יתר. אילו יכולת לתת שם אחר, הולם יותר, שלם יותר ומלא יותר לחדר מורים - איזה שם היית בוחרת לתת? זו שאלה מעניינת. גם שמה של הסביבה - חדר מורים/ חדר מורות/ חדר צוות - משקף ומעצב, כמובן, חלקים בעשייה החינוכית ובגישה העומדת מאחוריה. מבט סוציולוגי על הבניות מילוליות הוא עולם שלם של מחקר מרתק. אני מאמינה שיש משמעות לשמות הנרקמים יחד, כלומר, עצם השיח על השם הוא המעשה המשמעותי, זה שמאפשר לגישות, דעות ואמונות שונות לבוא לידי ביטוי. בקרן, למשל, ביטאה אחת המנחות רצון לשינוי המושג ‘ישיבה פדגוגית’ על היוזמות, וההצעות שהיא פיתחה הביאו לשינוי השם ל’שיח הצג ולמד’. בעצם השיום האחר כבר מתקיים מעשה חינוכי מסוים, מעשה שמטעין בערכים, מקדם פעולה ומבנה את האקלים והתוכן של המפגשים הללו. אני לוקחת את השאלה כאתגר, אוהבת לעסוק במילים.

63