קשר עין גליון 285 - ירחון ארגון המורים - ינואר 2019

מרצה וחוקרת בתחומי ניהול, מנהיגות וחדשנות בחינוך; פסיכולוגיה ארגונית בחינוך smadargg@gmail.com

ד“ר סמדר גלעד חי

ייחודיות ויישומיה בחינוך מי מרוויח? מי מפסיד? דיון על הניסוי של פתיחת אזורי רישום וייחודיות בית ספרית שבאחריות אגף מו“פ, ניסויים ויוזמות של משרד החינוך

הברית ולהישגים הנמוכים של התלמידים. לטענתו, המצב הכאוטי נובע מהיות בתי הספר ארגונים מכניסטיים, המדכאים שינוי והתפתחות ברוח הזמן והתקופה, ומייצרים חוסר יעילות, בזבוז משאבים, אי שוויוניות וניכור חברתי של מעמדות השווים והשווים יותר. זאת על אף הרפורמות הרבות היזומות וההשקעה המרובה של משאבים על ידי המדינה. עדיין נראה כי בתי הספר אינם חוששים להישרדותם משום היעדר תחרותיות ביניהם. המדינה מחויבת לחינוך הציבורי, ומזרימה בקביעות משאבים כלכליים, מידע וידע ב׳צינורות הזנה׳ חד כיווניים ). הדבר 1900 , לדורות של ילדים – שנעשים שבויים בה (דיואי מקבע את מעמדם החברתי–כלכלי והקריירה העתידית שלהם. לשיטתו, גישת השוברים מציעה ‘התמודדות׳ עניינית ריאלית עם משבר, על פי שני עקרונות תשתית מנחים: האחד הוא שינוי מערך כוחות השוק החינוכי על ידי סבסוד כספי של התוצר/ הלקוח (הילד והוריו) ולא של היצרן (בית הספר/ הרשות). שובר כספי בעל ערך דיפרנציאלי (המותאם למעמד סוציו אקונומי) יוענק ישירות לילד למימון חינוכו; העיקרון האחר הוא פיתוח ייחודיות חינוכית- ארגונית-בית ספרית שתחזק את ערך התחרותיות בין בתי ספר ואף את זכות הפרט לחופש הבחירה, ובתגובה בתי הספר ייעשו אפקטיביים יותר. קרי, מימון ציבורי יממן בתי ספר פרטיים, כיוזמות עצמאיות, המציעות אחריותיות בכל מה שנוגע לייחודיות ולבחירה אך נעדרות בקרה מדינתית משום חשיבות השמירה על ערך התחרותיות. בתי ספר יידרשו להתארגן מחדש ולהציע ייחודיות בתחומי

בעשורים האחרונים פותחו והוטמעו רפורמות שיש בהן נוּת פדגוגית–ארגונית, והן טיפחו שיטות למידה ָ מכוּו והוראה חדשות המעוגנות בתפיסות חינוכיות פרוגרסיביות- קונסטרוקטיביסטיות. רובן מדגישות ייחודיות על בסיס התנסות וגמישות מחשבתית, שנועדו לתת מענה ראוי . לצידן התפתחו 21 - לציפיות הקהילה עם הכניסה למאה ה או קודמו גישות חינוך המציעות מסגרת מחשבה ופעולה המושתתת על עקרונות ניהוליים-ארגוניים ופסיכו פדגוגיים - מותאמי עידן הידע והדמיון. אציין כי למרות ההבטחה שבהתפתחות אלטרנטיבות , בחלק מהן מדובר בתהליך 21 - חינוך המותאמות למאה ה של ‘גלגול רעיונות׳ מתחום אחד לאחר, בעיקר מהתחום העסקי אל מערכות החינוך הציבוריות. כך היה במאה ה- , אז שימשה הגישה הניהולית-מכניסטית תשתית לפיתוח 19 מערכת החינוך מבחינת ערכים, מטרות, תכנים, תוצרים ושיטות הוראה-למידה. אנו עדים, גם היום, למעורבות גוברת של חברות עסקיות מתחומי התעשייה המתפתחת וההייטק, המקצות משאבים כלכליים שתומכים בייחודיות, למשל, בהקמת כיתות טכנולוגיות ובקידום מיזמים. לכולן יתרונות לצד חסרונות המשאירים פתח לדיון נוסף, ובזאת עסקינן כאן. אחת הגישות ש׳התגלגלו׳ אל החינוך מהתחום העסקי היא גישה ישנה-חדשה (משנות החמישים של המאה העשרים Voucher( ׳ ואילך) הנקראת גישת השוברים או ה׳וואוצ׳רים ). הוגה השיטה הוא מילטון פרידמן, חוקר כלכלה Schools התנהגותית שהתייחס למשבר המתמשך בחינוך בארצות

22