קשר עין גליון 285 - ירחון ארגון המורים - ינואר 2019

חשיבות הנושא עוררה דיון מעמיק ומנומק בקרב סטודנטים הלומדים מנהיגות וניהול בחינוך (לתואר שני, במכללת אורנים). הדעות היו חלוקות. המתנגדים ציינו סוגיות אחדות כמטרידות. הראשונה היא שלתפיסתם החינוך הציבורי טוב לישראל והחשש הוא כי הפיכת בתי הספר ל(סוג של...) פרטיים במימון ציבורי (מימון ישיר לילד) עשויה להעמיד בסכנה את החינוך הערכי והידע הבסיסי המשותף לכלל אזרחי המדינה. מערכת חינוך ציבורית לאומית שואפת ליצור שפה, ערכים ורמת השכלה נשאפת לכלל האוכלוסייה, מתוך מטרה לקדם את הזהות ויכולת החיים המשותפת של סך הקבוצות השונות בחברה. מכאן שהיא מאפשרת לבסס שוויון הזדמנויות מהותי לכלל התלמידים, כזכות לרכישת השכלה לכול, המשמשת שער כניסה לעולם התעסוקה וההכנסה; מן הזווית הסוציו פדגוגית, מערכת החינוך הציבורית מעצבת מצע ערכי ותרבותי משותף ומשמשת מסגרת למפגש בין קבוצות מאוכלוסיות שונות ולטיפוח סולידריות חברתית (מיכאלי, .)2008 הסוגיה השנייה שציינו המתנגדים כמטרידה היא החשש כי סוגים שונים של ארגונים פרטיים בעלי אג'נדות ספציפיות מועדפות, וריבוי שלהם, עלולים ליצור סדר עדיפויות שיזיק לקיום עולם ערכי משותף, ואף יוביל להיחלשות מרקם החיים בישראל, במובן של חברה אחת. תופעה שלילית כזאת התרחשה בשוודיה, שבה הוטמעה הגישה (ענבי, ). הסוגיה המטרידה השלישית שהועלתה היא החשש 2008 מנימוקי המתנגדים: מממצאי הסקר שערכו 81% הסטודנטים בקרב מורים עולה כי מהנשאלים סבורים כי עקרונות הבחירה ושוויון ההזדמנויות דווקא ישמרו פערים חברתיים; תיווצר בפועל הנצחה סקטוריאלית משום ערך התחרות שיניע את בתי הספר לשרוד

דעת מגוונים (אוֹמנות, מדעים, ספורט, מנהיגות, מוזיקה ועוד) שיהיו בליבת ההוראה-למידה ובהלימה לצורכי התלמידים ולמומחיות המורים. תופעה כזאת תותיר היצע של בתי ספר בעלי אוריינטציה למצוינות ואיכות המקדמים שוויון הזדמנויות (באמצעות בחירה) והענקת לגיטימציה לשונוּת ולמימוש עצמי (באמצעות הרחבת היצע הייחודיות), בתי ספר אחרים ייסגרו. הגישה יושמה בארה“ב ובאירופה, והממצאים הקיימים מעודדים, ומעידים על ההבטחה שבה, .)Danish, Anderson and Wolf, 2016( עם סייגים לתפיסה זו יש גרסה ישראלית מותאמת, והיא מוטמעת בשדה, כפיילוט מתפתח, בכמה עשרות רשויות ובתי ספר, בעיקר בכיתות היסוד. היא מכונה: פתיחת אזורי רישום וייחודיות בית ספרית (מרחבי חינוך ובחירה מבוקרת), באחריות אגף מו“פ, ניסויים ויוזמות של משרד החינוך. הייחודיות הבית-ספרית מגובשת על ידי צוותי חינוך וקהילה, בהלימה לצרכים מקומיים, ומטפחת בידול, אפיון ושונוּת של בית ספר אחד לעומת האחר במרחב הרשותי/ ארצי. הפיילוט המקומי מנוהל ומבוקר על ידי מינהלת הבחירה המבוקרת, גוף המשותף לבעלי עניין מקומיים (הרשות, ההורים) ולמשרד החינוך (נציגים מטעמו). בעקבות ה׳מהפכה בזעיר אנפין׳ הזאת עולות שאלות רבות בהקשר הזה, בראייה מוטת עתיד, בנוגע, למשל, למעמד המורים ולמעורבותם, להורים, לארגוני המורים, למערך התמך, לבתי ספר של החינוך המיוחד, לתלמידים בעלי מוגבלויות, למעמד המנהלים והמפקחים ועוד.

23