קשר עין גליון 285 - ירחון ארגון המורים - ינואר 2019

המודל נשען על תפיסה הוליסטית, המחברת בין משאביה הפורמליים והבלתי-פורמליים של עיר, ומצרפת לתוכה מומחי תוכן מתוך הקהילה, האקדמיה ותעשיות המחקר; הוא מכוון להעצמה יליוּת חברתית ולמידה שיתופית רב- ִ אישית, מוֹבּ גילית - ללא מגבלות של מקום וזמן חשיבות הפרסונליזציה בחינוך מבנה כיתת הלימוד, ואופיין של סביבות הלמידה במוסדות החינוך, הפיזיות והפדגוגיות, נותרו כפי שהיו מקדמת דנה. מטרתם של בתי הספר הייתה להכשיר תלמידים למיומנויות בסיסיות שהותאמו לעידן המהפכה התעשייתית, והיא הוצבה בנוגע לכלל הלומדים, בלי להתייחס לצרכים האינדיווידואליים שלהם. בשנים האחרונות הוקמו מרחבי למידה חדשניים בתוך מוסדות החינוך, אך הם לא מעידים, בהכרח, על שינויים משמעותיים בתפיסת תהליכי ההוראה ולהפנמה של שונוּת 21 - המכוונים למיומנויות המאה ה הצרכים בקרב הלומדים. בית הספר נדרש להתאים עצמו Gardner, 1983;( לצרכים וליכולות של הלומדים - ולא להפך ). הסיטואציה המורכבת, שבה Gardner & Hatch, 1989 תלמידים צריכים להתאים עצמם לשיטת ההוראה הנהוגה במוסדות החינוך, אינה תואמת את ההבנה שלתלמידים מאפיינים שונים מבחינת תרבותם, אישיותם, מיומנויותיהם, מבחינה קוגניטיבית, ומבחינת המוטיבציה שלהם וכישורי הלמידה שלהם. פער זה מגביר את הצורך בפיתוח תהליכי הוראה חדשניים המותאמים לתלמידים. זו מהות הפרסונליזציה בחינוך. הפרסונליזציה היא גישה שאומצה מעולמות טכנולוגיים, כדוגמת מנגנוני חיפוש באינטרנט, ומתחומים שיש בהם נתינת שירות - תחומי הרפואה, התחבורה, האופנה ועוד. יישומה של הפרסונליזציה בתחום החינוך מבטא באופן ישיר דרכי הוראה המותאמות התאמה דיפרנציאלית לצורכי התלמידים, כגון: למידה יחידנית, למידה קבוצתית, למידה שיתופית ולמידה וירטואלית. אלו משפיעות במידה ניכרת על הישגי הלומדים ועל סולם הערכים שלהם. Each יישום תהליך למידה ייחודי המבוסס על עקרונות Education & values, academia, community &( ) research הוא מודל פדגוגי יישומי מובנה בתוך תהליכי הלמידה. Each המודל הוא סופרפוזיציה של ארבעה יסודות מרכזיים

לידי ביטוי בהצבת מטרות - דרך הצגת טיעונים משכנעים, בחירה של אסטרטגיה לפעולה, אינטגרציה של מידע, תכנון, פיתוח, דיון רלוונטי ובניית תהליך להערכת התוצר הסופי. תרגום אחר לתהליכי הלמידה יתקיים בקרב הלומדים בהתאם לאופייה של המשימה. תהליך הלמידה שיתרחש בקרב הלומדים יבוא לידי ביטוי באסטרטגיה ובמטרות ההישג שהם יציבו בהתאם למשימה. המוטיבציה, בעת בניית משימה שמוטלת על הלומדים, היא החיבור בין תוכני הלמידה לסביבות הלמידה שבהן אמורים להתרחש תהליכי למידה אינטלקטואליים, חברתיים ותרבותיים. הקשר בין תוכני הלמידה לסביבות הלמידה משפיע באופן ישיר על המוטיבציה ועל מטרות )McCaslin & Hickey, 2001; Turner, 2001( ההישג בקרב הלומדים. סביבות הלמידה מותאמות פדגוגית ומשפיעות על הדרך שבה תלמידים מקשרים בין מטרות ההישג לאסטרטגיות הפעולה. לצד הפרמטרים שהוזכרו, קיימים גם גורמים אישיים המשפיעים על מטרות ההישג בקרב הלומדים, כדוגמת דימוי עצמי, תחושת יכולת ומסוגלות, רקע אקדמי קודם ומידת הזיקה לתחום הדעת הנלמד, אופייה של המשימה ומידת התאמתה לתלמידים, אופייה של קבוצת הלמידה, גודלה של הקבוצה והקשרים ) הנוצרים בה. כל הגורמים Pintrich, 2000a( החברתיים יחד משפיעים על תחושת המסוגלות בקרב הלומדים בנוגע למטרות ההישג שהם מציבים לעצמם. עד כה רוב תהליכי הלמידה מתרחשים במסגרות כיתתיות. הלומדים קשר ממשי לסביבה הלוקלית ולסביבה ֶ מנותקים מה הגלובלית. ברוב המקרים תוכניות הלימודים 'סגורות' ומידת האינטראקציה עם השינויים המתרחשים בסביבה שמחוץ לכיתה אינה רלוונטית לעולמם של הלומדים. מניתוח מחקרים שכללו ראיונות עם תלמידים ומורים נמצא שתלמידים ומורים מציינים את תרומת הלמידה מחוץ לכיתה המסורתית כלמידה מסקרנת ורלוונטית לתלמידים .)Yunker et al., 2011( ד"ר יעקב נחום זכה בפרס האקדמיה המדעית העולמית על פיתוח תוכנית חינוך פורצת דרך. הפרס הוענק על ידי שגריר מיוחד, פרופ׳ סירו פולו מטעם מזכ"ל האו"ם.

35