קשר עין גליון 291 - ירחון ארגון המורים - יולי 2019

מורן מרקוס בר

מנהלים משנים עולם מחקר חדש בחן כיצד ניתן להכשיר מנהלים לצדק חברתי

מחקר חדש שערך ד”ר חיים שקד, סגן נשיא לעניינים אקדמיים במכללת חמדת הדרום, והוצג בכנס הבין-לאומי של מכון מופ”ת, בחן את התופעה שתלמידים ממעמד סוציו אקונומי גבוה, שנולדו בערים החזקות בישראל, מסוגלים להגיע להישגים גבוהים בבתי הספר יותר מתלמידים אחרים החיים בפריפריה או משתייכים למעמד סוציו אקונומי נמוך. המחקר, שנערך יחד עם פרופ’ קת’רין בראון מאוניברסיטת צפון קרוליינה ופורסם בעת האחרונה בספר ,Preparing Future Leaders for Social Justice : חדש מציע דרכים להכשרת מנהלים לצדק חברתי. המחקר מצא שכדי ליצור אקלים למידה המספק לכל התלמידים הזדמנות שווה, ללא הבדל גזע, מעמד, מגדר, יכולת פיזית או מוגבלות, נטייה מינית ומאפיינים אחרים שיש בהם פוטנציאל לדחיקה אל השוליים, אנו זקוקים למנהיגי בית ספר מיומנים. היעילות של המנהיגות הבית־ ספרית חיונית לשיפור שוויון ההזדמנויות להצלחה אישית ולימודית, וההשפעה הגדולה ביותר שלה מורגשת בבתי הספר עם הצורך הגדול ביותר. איכות התפקוד של המנהלים תלויה, במידה רבה, באיכות ההכנה שלהם. חוויות הכנה איכותיות יכולות לצייד את מנהלי בתי הספר מראש באסטרטגיות שיאפשרו להם לעשות את בתי הספר למקומות שבהם כל התלמידים, ללא יוצא מן הכלל, מצליחים. הספר מציג מודל בר יישום, המתייחס לאתגרים הכרוכים בהכנת מנהיגים חינוכיים למימוש צדק חברתי, שוויון ומצוינות בבתי הספר שלהם. המודל כולל שלושה מרכיבים עיקריים: הקניית ידע על צדק חברתי, פיתוח מחויבות, והתנסות מעשית בהובלת מיזמים של הגברת צדק חברתי. בתהליך ממושך מתוודעים

היעילות של המנהיגות הבית-ספרית חיונית לשיפור שוויון ההזדמנויות להצלחה אישית ולימודית, וההשפעה הגדולה ביותר שלה מורגשת בבתי הספר עם הצורך הגדול ביותר; איכות התפקוד של המנהלים תלויה, במידה רבה, באיכות ההכנה שלהם המנהלים לאי השוויון הקיים במערכת החינוך ולהנחות היסוד הסמויות שלהם עצמם, מגבשים אני מאמין אישי של מחויבות לשוויון ולצדק חברתי, ומתנסים בפועל במימושם של עקרונות אלה בשדה הבית-ספרי. הלכה למעשה, על המנהלים לפעול במגוון דרכים כדי להבטיח צדק חברתי בבתי הספר. ראשית, הם נדרשים לצמצם את פערי ההישגים בין תלמידים הבאים מחלקים שונים של החברה הישראלית. לצורך כך יש לוודא כי לא מותירים אף תלמיד מאחור, ומובילים את כולם להישגים גבוהים המבטיחים תעסוקה ופרנסה לעתיד לבוא. שנית, על המנהלים להבטיח שחלוקת התלמידים לקבוצות והקבצות, או הפניה למסגרות של חינוך מיוחד, לא ישקפו מאפיינים של ארץ מוצא, מעמד חברתי או צבע עור. נוסף לכך עליהם להגביר במידה ניכרת את המודעוּת לקיומן של נטיות מיניות שונות ואת קבלתן, ולהגביר גם הנגשה לנכויות. גם על מנגנוני הענישה וההשעיה בבתי הספר להיות שוויוניים, ולהבטיח יחס הוגן לכל תלמיד, מכל השתייכות ומוצא. יותר מכול נתבעים המנהלים להצמיח אזרחים היודעים לזהות מצבים של אי שוויון ומוכנים לעשות מאמץ לחולל שינוי של ממש בקהילתם ובחברה הישראלית כולה.

28