קשר עין גליון 298 - ירחון ארגון המורים יולי-אוגוסט 2020

297 תגובה למאמרו של יהושע בן איתמר מגיליון

מורה לאנגלית בתיכון שוהם, מורה בתוכנית "רוח צעירה", מרצה למגדר וספרות באוניברסיטה העברית | ד"ר דפנה הורניק

"משבר המקצועות ההומניסטיים - הזדמנות לתיקון"

רבות כבר נכתב על המשבר החריף במדעי הרוח בהשכלה הגבוהה, הנובע משינויים תפיסתיים גלובליים, עליית קרנם של המדעים המדויקים והעניין הגובר והולך של הכלכלה העולמית בעולם המחשבים והאינטרנט. היטיב לציין בן איתמר כי "קיימת זיקה ברורה בין צמצום מספר הנרשמים למקצועות מדעי הרוח באוניברסיטה לבין המשבר במקצועות הללו בבית הספר התיכון". רוצה לומר, אין פלא שתלמידים והורים כאחד מעריכים את מגמות האלקטרוניקה, הנדסת המחשבים וכדומה, בעוד לימודי הספרות, האומנות והתיאטרון מצטמקים והולכים מיום ליום. אם אנחנו תופסים את מטרת החינוך, במובן הרחב של המילה, רק כהכשרת תלמידות ותלמידים לחיים מקצועיים מספקים, כדאי שכולנו נעבור להוראת תכנות ורובוטיקה ונניח את הספרים הכבדים בצד. לפני שאנחנו עוברים להצעת תוכנית לתיקון ורענון בתוכניות הלימודים ובאופני ההוראה של המקצועות ההומניסטיים, כמו שמציע יהושע בן איתמר, כדאי שנשאל את עצמנו למה. למה זה טוב, כמו ששאלה אותי פעם תלמידה - מה אעשה עם לימודי ספרות או פילוסופיה? לאן זה יוביל אותי? אחת ההנחות השגויות של החברה בה אנו חיים היא כי רובם המוחלט של תלמידינו יהיה מועסק בתעשיית המחשבים/ האינטרנט/ ההנדסה וכו', כשלמעשה הנתונים מראים תמונה אחרת. אומנם כישורי מחשב הם חלק אינהרנטי וקריטי של התעסוקה בשנות האלפיים, אך רובם של בוגרי בתי הספר והאוניברסיטאות ישתלבו במגוון משרות, בתחומים שונים. יותר מכך, קרוב לוודאי שכשהתלמידים של היום יסיימו את לימודיהם, שוק התעסוקה ישתנה ויחפש עובדות ועובדים למשרות שאנחנו לא יכולים לדמיין. לצורך העניין, מקצועות

חדשים נוצרים כל יום במציאות המשונה והמהירה שמקיפה אותנו. היכולות שתלמידינו יצטרכו יסתמכו על חשיבה יצירתית, ראייה אינטר דיסציפלינרית השוואתית, הבנה של תהליכים וניהול פרויקטים עצמאי, כולן יכולות שאנחנו מלמדים במדעי הרוח. התלמידים שאני מלמדת בכיתת "רוח צעירה" - תוכנית בגרות על אזורית במדעי הרוח - לומדים בבית הספר הנדסת חשמל, תכנות ומתמטיקה, ואין לי ספק כי רובם ככולם יעבדו במשרות נחשקות במשק הישראלי. הם יגיעו למשרות האלה מצוידים בארגז כלים הומניסטי משובח, מסוגלים לחשוב בצורה ביקורתית ומהירה ולקדם תהליכים במגוון תחומים. אל לנו לחשוש אפוא מהשלכות שליליות של לימודי הרוח על תלמידינו בהמשך, ואף יותר מכך, השילוב בין התחומים הוא שייתן להם יתרון בשוק העבודה. כמובן, השיקולים החינוכיים שלנו לא צריכים להיות מוגבלים לתפקוד מקצועי ולהשתלבות בכלכלה העתידית. אנחנו חייבים לחזור ולראות את הערך שבהוראת מקצועות הרוח ולהגיע לכיתות שלנו עם הבנה כוללת ומקיפה של המכלול כולו. שלא כמו שמציין יהושע בן איתמר, מדעי הרוח נותנים הרבה מעבר לחינוך ערכי ולחינוך לניהול נכון של חיי הרגש. לא מדובר בתרומה אישית צנועה שכל תלמיד/ה צריך לבחור לפי סדר עדיפויות אישי, אלא בתשתית עיונית ואקדמית נרחבת, הבנת העולם שסביבנו ופיתוח יכולות חשיבה ממעלה ראשונה. חלק מהמשבר במדעי הרוח נובע מעצם הדבר שהעוסקים בתחום הזה מקבלים את הדיכוטומיה השגויה הזאת - מדעי הרוח עוסקים בערכים ובטובת הפרט, המדעים המדויקים הם העתיד, התעסוקה, הכלכלה וכל שאר "התחומים החשובים". לעתים קרובות מדי אנחנו נדרשים להצטדק על העיסוק שלנו בספרים עבשים ובתאוריות ספרותיות, ולא בכדי. הרי לא קיימת רפואה ללא שבועת היפוקרטס, אתיקה היא קריטית לתפקוד רופאים ולא רק עבורם. כמי שחוקרת ומלמדת מדעי הרוח זה שנים, חורה לי הצורך להסביר את חשיבות החשיבה עצמה לעולם האובססיבי למספרים ומחשבים. חוזקם של מדעי הרוח נמצא ביכולת לחשוב בדרך ביקורתית ויצירתית, ואל לנו לשכוח עד כמה היכולות האלה חשובות לתלמידים של היום ושל מחר.

48